לא לריב

איילת: רק שתדעי שבקשר לסרטן, אני לא שיקרתי (נמתחת עד לתיק שלה ומוציאה ממנו דפי הבדיקות רפואית ומגישה אותם ליפית) זה הבדיקות האחרונות שלי, ככה שאני לא מפחדת מגז מדמיע, לא מהסכין שלך, ולא מהסרסור שלך, כי מהבית הזה אני יוצאת רק בתוך ארון...

יפית: מרכיבה משקפיים (היא נראית ככה ממש חמודה) איזה גידול יש לך?

איילת: גידול סרטני.

יפית: הבנתי שאת לא מגדלת שם פטרוזיליה. זה גידול פוליקולארי או פפילארי?

איילת: אה ... פוליקולארי.

יפית: הפוליקולארי פחות סיפור, ומתי גילו לך?

איילת: לפני חודש וחצי.

יפית: התכוונתי 'מתי' מה הגדול שלו?

איילת: א...

יפית: מביטה בבדיקות סנטימטר וחצי אני רואה.

איילת: כן.

יפית: יש לי חדשות רעות בשבילך, את לא הולכת למות מהסרטן הזה.

איילת: אבא שלי מת מהסרטן הזה.

יפית: אבא שלך היה זקן כנראה או שגילו לו מאוחר. את ב stage one מותק, אפילו עוד לא התפשט ללימפה. הגידול שלי היה 4 סנטימטר כשגילו לי.

איילת: אה... גם לך יש?

יפית: היה.

איילת: גם בבלוטת התריס?

יפית: אה-הה.

איילת: ו...?

יפית:   ו... הורידו לי את הבלוטה, הורידו לי את הלימפה, טיפולים ארבע שנים אבל יצאתי מזה. את מטופלת באונקולוגית פה?

איילת: כן.

יפית: אצל דוקטור וקס?

איילת: כן.

יפית: תמסרי לה ד"ש ממני, ואני מציעה לך פעם בחודש ללכת למעקב אצל פרופסור אילוז, הוא מקבל בפרטי, אבל הכי טוב בארץ לסרטן הזה...

איילת: פרופסור אילוז?

יפית: ולמה את מתפלאת? כי 'אילוז' לא יכול להיות פרופסור?

איילת: לא... אני חדשה בזה, הודיעו לי כשאבא שלי גסס, ו... עוד לא סיפרתי לאף אחד כמעט...

יפית: באיזה גיל אמרת הילדים שלך?

איילת: 17 ו 15.

יפית: שילכו להיבדק כל שנה. סרטן בבלוטה זה תורשתי, הנה לאבא שלך היה.

איילת: את באמת לא זוכרת את אבא שלי?

יפית: אני באמת לא זוכרת קליינטים.

איילת: את לא זוכרת מישהו עם סרטן בבלוטת התריס?

יפית: מותק, עשיתי עם לקוחות הרבה דברים, ביופסיה אני לא עושה להם. 

איילת: אז אני לא הולכת למות?

יפית: אולי אם אני אדקור אותך, אבל לא מהגידול הקטן הזה.   

איילת: אוקי... אבל זה לא אומר שאני אוותר לך על הבית, עדיין יש לי ילדים.

יפית: גם לי יש ילד, ואת רואה במה אמא שלו עובדת. 

איילת: אני מורה לתנ"ך בכיתה ג'.

יפית: כן, את באמת יותר באמת מסכנה.

איילת: טוב אז אם אנחנו... רוצה פיג'מה או משהו?

יפית: אבל שלא תהיה מכוערת בבקשה.

איילת: הייתי מביאה לך אבל... (מרימה את ידה הקשורה לספה) כנסי לחדר ילדים תביאי מהארון שלהם משהו... ותמסרי לאחים שלי ממני ש"שילכו לאכול פתיתים".