לא לריב
איילת(נכנסת): לך תאכל פתיתים! זה מה שיש לי להגיד לך, לך תאכל פתיתים!
גור: מה קרה איילת?
איילת: יש לי אח קקי זה מה שקרה? למה אתה לא עונה לטלפון? לא חשבת לאסוף אותי?
גור: התקשרת? איילת כשאני נוהג הטלפון בתא כפפות. זה א' ב' של זהירות בדרכים.
איילת: אתה יודע כמה זה משפיל לנסוע בקו 61? לא גור, אתה לא יודע כי יש לך ג'יפ בצבע לבן אז אתה לעולם לא תוכל להכיר את הקשר הגופני והאינטימי שנוצר בין נוסעי קו 61 בשעות האלה, ואתה יודע מה יותר משפיל מלנסוע בקו 61? לא, אתה לא יודע אז אני אגיד לך - לרדת מהאוטובוס, ללכת לפה חצי קילומטר ולראות את הג'יפ הלבן של אחיך הקטן חונה למטה.
גור: כשראית את הג'יפ למטה, היה עליו איזה דו"ח במקרה?
איילת: (לרווית) את מבינה? זה שאחותו הלכה ברגל מפריע לו פחות מ250 שקל דו"ח.
גור: (לרווית) הדוחות פה 250 שקל?
איילת: (לרווית) למה נגמרה השבעה למה?
רווית: די לא אומרים ככה.
איילת: אומרים ומתכוונים, אני נהניתי בשבעה הזאת יותר משנהניתי מהירח דבש שלי. שבוע שלם לא לבשל, לא לנקות, כולם אומרים לי "משתתף בצערך איילת"? "איך אפשר לעזור לך איילת?" היום חזרתי לבית ספר וילדה אחת מגימל 2 כבר קראה לי "זונה".
גור: סליחה שלא הצעתי לאסוף אותך, סליחה שאת מורה לכיתה ג', וסליחה שנסעתי לבדי לבחור מצבה לאבא.
איילת: איזה מצבה בחרת?
גור: שיש לבן.
איילת: למה לבן? שגם באזכרות אני אראה שמנה? למה אנחנו לא נכנסים?
גור: עורך דין ביטון אצל רופא שיניים.
איילת: למה נגמרה השבעה למה? לרווית כמה זמן זה ייקח ה...?
גור: איילת, אני הולך להזיז את הג'יפ...
איילת: נו אז מה עשינו בזה אם סלע יגיע ואתה לא תהיה פה?
גור: סלע!? לאן יגיע?... סלע בארץ?
איילת: חזר הבוקר. לא התקשר אליך?
גור: לא. התקשר אליך?
איילת: כן, התקשר אלי באמצע שיעור וביקש את הכתובת פה.
גור: אההה את הכתובת של הבית קברות הוא לא ביקש?
איילת: אוי לך תאכל פתיתים.
גור: לכי את תאכלי פתיתים. מה איילת, אין לי סיבה להתעצבן?
איילת: מה אתה רוצה ממנו? הוא ידע שאבא ימות?
גור: אני לא הייתי נוסע לחו"ל כשאבא שלי גוסס.
איילת: אבא גסס חצי שנה.
גור: כשהוא נסע ידענו שזה הסוף! את יודעת מה עזבי לא בא לי עכשיו ל... אני לא רוצה לריב היום.
איילת: אז אל תריב.
גור: אבל זה מעצבן, מה זה לא מעצבן? בבית חולים- הכל עלינו, ההלוויה- הכל עלינו, השבעה- עלינו...
איילת: השבעה עלי.
גור: בסדר את גרה קרוב לאבא.
איילת: ואתה גר קרוב לבית חולים ובכל זאת הייתי שם יותר ממך.
גור: איילת אני שחקן. את יודעת מה זה שחקן? שחקן זה כמו רופא. אני לא יכול לבטל הצגות בגלל שאבא שלי נפ... חוץ מזה שהמצבה עלי.
איילת: אתה משווה מצבה לשבעה?
גור: לא! אני משווה בין שני אחים שעשו הכל בשביל אבא שלהם ובין האח הגדול שלהם שהיה חייב לנסוע דווקא עכשיו, בלי טלפון, בלי שאפשר לתקשר איתו, הוא נוסע לסדנת חיבוקים בפורטוגל. (לרווית) סליחה אפשר שאלה?
רווית: (לטלפון) שנייה רגע רונית....
גור: נגיד אח שלך היה נוסע...
רווית: אין לי אח. יש לי רק אחות. (לטלפון) לא מדברים עלייך, הוא שואל אותי משהו...
גור: אז נניח אחות שלך הייתה נוסעת לחו"ל בדיוק כשאבא שלך היה גוסס בבית חו...
רווית: איך אתה מדבר? אבא שלי בריא כמו שור ברוך השם.
גור: אבל נניח, רק נניח היה גוסס ומת.
רווית: לא נניח, אל תניח! מי מניח דברים כאלה? (לטלפון) הוא אמר שאבא ימות...
איילת: גור תעשה לי טובה, כשסלע מגיע אני לא רוצה שתפתח איתו את החשבונות על כל הכסף שהילוות לו.
גור: 'הלוותי'? לא איילת, 'הלוואה' זה שמחזירים את הכסף מתישהו, אני יודע שאת ה8000 שקל שנתתי לו אני כבר לא אראה בחיים שלי.
איילת: אבל זה סלע, בגילו אתה עוד מצפה שישתנה?
גור: שלא ישתנה בסדר? שימשיך לעשן סמים כל החיים אבל שלא יעשה את זה עם הכסף שלי.
איילת: די, אתה הולך לקבל היום הרבה כסף.
גור: כי 8000 שקל זה 'קצת כסף'?
איילת: בשבילי זה לא 'קצת כסף' בשבילך זה 'קצת כסף'.
גור: גם בשבילי זה לא 'קצת כסף', וזה מעצבן אותי שאתם חושבים שיש לי כסף.
איילת: כי יש לך כסף.
גור: ממש אין לי כסף! וגם אם יש לי קצת כסף, אנחנו בתקופה שאנחנו ממש צריכים כסף עכשיו.
איילת: לא גור, אני בתקופה שאני צריכה כסף, כבר 16 שנה אני "בתקופה שאני צריכה כסף ועד שלא תהיה אמא חד הורית" אתה לא תבין מה זה.
גור: אז יש לי חדשות בשבילך - מורן ואני נצטרך בקרוב עוד כסף...
איילת: אתם בהריון?!
גור: עדיין לא הריון אבל... בדרך. הפסקנו עם האמצעי מניעה...
איילת: ואתם גם שוכבים?
גור: עוד לא. אבל חושבים גם על זה. (לרווית) ביטון לא אמר מתי הוא יגיע?
רווית: רוצים בינתיים קפה תה? נשארה לנו עוגת נפוליון.
איילת: אני נראית לך אחת שצריכה עוגת נפוליאון.
גור: טוב, אני הולך להזיז את ה...
איילת: שב רגע ... אתה יודע כמה אנחנו הולכים לקבל היום?
גור: בזה...? לא סגור על החסכונות שהיו לו, אבל אמורה להיות לו פנסיה יפה מהצבא...
רווית: (לטלפון) כן, היא לא רזה במיוחד.
איילת: עזוב הפנסיה, הדירה, כמה שווה הבית?
גור: בערך 2.5 מיליון, אולי יותר...
איילת: אז עם החסכונות יהיה מעל 3 מיליון...?
גור: כנראה.
איילת: ואיך אנחנו מחלקים את זה?
גור: מה שאלת?
איילת: תראה לך יש כסף, למשפחה של מורן יש כסף, סלע לא צריך הרבה אז...
גור: לא איילת. די. מספיק להיות מסכנה. את הולכת לקבל שליש וזה המון כסף...
איילת: אתה לא...
גור: בי! הלכתי להזיז את הג'יפ...
איילת: את היכטה אתה לא רוצה להזיז?
גור: אני הולך.
איילת: לך, אני רגילה שאתה הולך.
גור: מה את רוצה? חשבתי זה חמש דקות, חותמים על הצוואה והולכים...
איילת: חמש דקות הקדשת לנו? כמה פעמים בחיים פותחים את הצוואה של אבא?!
גור: (לרווית) יש איפה להחנות פה?
רווית: יש חניון ליד 'ארומה'.
גור: ראיתי, זה 40 שקל לשעה.
איילת: קמצן...
גור: אגב כסף, המצבה זה עלה 17,000 שקל.
איילת: מה? לא... תשכח מזה. את הכי יקרה אתה חייב לקנות?!
גור: זה לא הכי יקר...
איילת: תשכח מזה! תבטל את זה גור! זה כולה אבן! אני אגיד לצבייה המורה למלאכה שתכין משהו יותר זול.
גור: אוי לכי תאכלי פתיתים.
איילת: לך אתה תאכל פתיתים!