מטומטמת
תמי ודודי מתדיינים על החקירה.
דודי: תעשי לי טובה, בסדר? ראית איזה קול הוא היה? כאילו הוא התכונן לתשאול הזה.
תמי: זה עדיין לא אומר שהוא ניהל רומן עם התלמידה שלו.
דודי:זה לא נראה לך מוזר? התלמידה שלו נאבקת על חייה והוא... קר כמו קרח. לכי תדעי, אולי הוא ידע שהיא עושה סמים.
תמי: טוב, עכשיו אתה סתם נסחף...
דודי:תחשבי על זה, אולי הוא סחט אותה. אל תשכחי שעדיין יש חשד שזה ניסיון התאבדות.
תמי: תגיד לי, אתה שומע את עצמך? "מנהל השנה, זוכה פרס ראש העיר לחינוך", באמת?
דודי: למה לא? זה מדינת ישראל. אם אלכוהוליסט יכול לפקד על יחידה, אז פדופיל יכול לנהל בית ספר.
תמי שותקת ומעקמת אליו פרצוףדודי: אין מה לעשות, הכל פה זה קומבינות. (תמי שותקת) לא ככה?
תמי: חלאס עם זה...
דודי: אני לא צודק?
תמי: אני לא רוצה לדבר על זה עכשיו.
דודי: אם גוזלי היה מביא איזה מפקד קליבר, ניחא. אבל החתיכת... בדיחה הזאת...
תמי: אולי די? לא נתת לו אפילו רבע צ'אנס.
דודי: מה זה החרא הזה, באיזה קטע את מגינה עליו?
הדלת נפתחת ומוריס נכנס, שתיקה.
דודי: טוב, אז... נכון לעכשיו אסף קניזו הוא החשוד העיקרי שלנו. כמו שזה נראה הוא ניהל רומן עם הקורבן. לפי דעתי הוא אפילו הסתיר את העובדה שהיא צורכת סמים...
מוריס: אתה רציני?
דודי: זה הכיוון שלנו, אני חושב שהוא יוכל להוביל אותנו למי שסיפק לה את הסמים.
מוריס: (לתמי) גם את חושבת ככה?
תמי: כן, אני... אני מסכימה שהוא מסתיר משהו.
דודי: אנחנו צריכים לפוצץ את הפרשה לעיתונות. אני חותם לך שתוך עשרים וארבע שעות, יגיעו עוד מתלוננות.
מוריס: לא, אני... בשום פנים ואופן. אני לא רוצה את זה בכותרות.
דודי: זאת הנכדה של בן ארי, זה בכל מקרה ידלוף החוצה. אז לפחות שזה יבוא מאתנו.
מוריס: (לתמי) מה את חושבת?
תמי: אני מסכימה שצריך לאתר עוד מתלוננות, אבל... אני לא בטוחה לגבי החשיפה. (שתיקה) על סמך המפגש אתו, אני... אני חוששת שהוא בקלות יכול לצאת מזה קדוש מעונה ואנחנו נאבד על זה שליטה.
מוריס: אני מסכים עם תמי, האופציה הזאת לא באה בחשבון.
דודי (מתריס): אוקיי, אז... אולי לתמי יש אופציה אחרת.מוריס: כבר חשבתי על זה, אני רוצה להכניס לשם סוכן.
דודי: לאן?
מוריס: לתיכון משעולים. וזה צריך לקרות במיידי.
דודי: אתה לא רציני.
מוריס: יש בעיה?
דודי: מה שתגיד המפקד, רק... איך בדיוק חשבת לעשות את זה?
מוריס : מה זה אומרת? זה מה שאנחנו עושים.
דודי: נכון, רק שכרגע הסוכנים האופציונליים שעומדים לרשותנו זאת חבורה של יסמניקי"ם בגודל של מקרר. יצא לך בכלל להעיף מבט במאגר שלנו?
מוריס (נשתל)
אני אטפל בזה.
דודי : במה אתה תטפל?
מוריס: אני ארחיב את המאגר, אני אמצא מישהו.
דודי: אוקיי... ונגיד שתמצא. אתה יודע כמה זמן לוקח להכשיר סוכן למשימה כזאת?
מוריס: דודי, אני מזהיר אותך...
דודי: לא, אני באמת שואל...
תמי: (למוריס) תקשיב, מה שדודי מנסה להגיד זה... נוער זה השטח שהכי קשה לחדור אליו. אלה סוכנים שמאוד קשה לאתר אותם. וגם אם מצאת אחד שמתאים, אז הכיסוי שאתה בונה לו צריך להיות מושלם וזה לוקח זמן. הרבה זמן. מה שאתה מבקש פה הוא... הוא בגדר הבלתי אפשרי.
שתיקה. מוריס בוחן את השניים בעצבים.
מוריס: (לתמי) סיימת? (תמי שותקת) יופי. אני מכניס לשם סוכן כי זה מה שהחלטתי. ואני מצפה מכם להתגייסות מלאה.
דודי: לא יאמן...
מוריס: (לדודי) ובפעם הבאה שאני שומע ממך את הנימה המזלזלת הזאת, אני מעיף אותך על טיל. ועל הזין שלי כמה אתה משמעותי ליחידה, אני מבין אותי?
דודי: כן המפקד.
מוריס מסתלק בעצבים.
תמי: (נוזפת) מה יהיה? אתה תשרוף לעצמך את הקריירה.
דודי: מה? אני ניסיתי לעזור לו.
תמי: (צינית) אה... זה מה שזה היה? למה לא אמרת?
דודי: אני לא צריך להרוס לו. כמו שאת רואה, הוא עושה את זה יופי בעצמו.