המשרד
המשרד – עונה 3 פרק 3 – דביר בוגד במיכאל
רקע: מיכאל הוא המנהל של סניף פייפר אופיס יהוד. דביר הוא המשנה שלו במשרד. שניהם יצורים בדרכם – לבחירתכם.
הפרק מתחיל בזה שאנג׳לה, המאהבת של דביר, שעובדת גם במשרד, לוחצת עליו בתחילת הפרק לדבר עם רחל (הבוסית של מיכאל) ולהמליץ לה למנות את דביר כמנהל במקום מיכאל. הוא לא רוצה לבגוד במיכאל אך בסופו של דבר משתכנע והולך עם זה עד הסוף. הוא קובע עם רחל שיחה ומודיע שיש לו תור לרופא שיניים. לאחר השיחה רחל מתקשרת למיכאל ומספרת לו הכל, ודורשת שיעשה סדר וישתלט על העובדים שלו.
פנים, משרד רגיל
מיכאל: היי דביר
דביר: היי
מיכאל: רוצה אמ אנ אם?
דביר: לא תודה אני מפוצץ
מיכאל: לא, אני רציני, תאכל קצת אמאנאם זה ממש טוב
דביר: אוקיי
(מניח לו קצת ביד, באיטיות, הוא אוכל לאט)
מיכאל: טוב אה?
דביר: כל כך טוב...
(דביר ממשיך לעיסוקיו)
מיכאל: היי רגע, חשבתי שאסור לאכול כלום במשך שעתיים אחרי שעושים סתימה
דביר: (חושב באימה) היה להם סוג חדש של דבק מתייבש מהר.. אז...
מיכאל: הבנתי. נשמע כמו רופא שיניים טוב.
דביר: לגמרי
מיכאל: איך קוראים לו?
דביר: ... עופר... סיניים
מיכאל: לרופא השיניים שלך קוראים עופר סיניים...
דביר: כן...
מיכאל: הבנתי... נשמע מאוד כמו שם של רופא שיניים
דביר: אולי בגלל זה הוא נהיה רופא שיניים...
מיכאל: אוקיי.
דביר אפשר לדבר איתך שניה במשרד?
(נכנסים למשרד של מיכאל)
מיכאל: טוב. וואו זה קשה..
דביר: מה יש?
מיכאל: (מתקשה לדבר, אוזר אומץ) טוב אז דיברתי עכשיו עם רחל הבוסית ומסתבר שהיא הורידה אותי תפקיד.
דביר: לא!
מיכאל: אתה יודע מה הכי משוגע? היא הורידה אותי לתפקיד שלך!
דביר: יואו.
מיכאל: והיא אמרה שאתה צפוי לקבל שיחה מההנהלה יותר מאוחר. וכנראה שזה אומר שאתה הולך להיות המנהל בפועל של סניף פייפר אופיס יהוד
דביר: אני לא מאמין לחדשות האלה. זה פשוט... וואו.
מיכאל: כן.. אמרתי לה שאני לא יודע אם תרצה לעשות את זה כי תמיד הייתי כל כך נאמן אלי. היית בן הברית הכי לויאלי.
דביר: אמרת את זה?
מיכאל: כן. זה מה שאמרתי. (בוחן אותו). אבל אני חושב שאתה צריך לעשות את זה.
דביר: וואו. תשמע אם אתה באמת חושב שכדאי אז זה מה שאעשה
מיכאל: מושלם אז זה סוכם. אז אתה מעכשיו המנהל בפועל ואני סגן המנהל אזורי
(לוחצים ידיים)
דביר: עוזר מנהל אזורי. תודה מיכאל שנשארת פה אני מאוד מעריך את זה. היי היי... אני לא יכול לדמיין את המקום הזה בלעדיך...
(דביר לא מצליח לעצור את השמחה, מסדר את המשרד כאילו הוא שלו, מתיישב בכסא של מיכאל)
מיכאל: אז זה זמן טוב אולי לעשות העברת מפתחות להאמר המפורסמת
דביר: לא, תודה
מיכאל: זה שכירות של החברה דביר, הרווחת אותה
דביר: לא תודה
מיכאל: מה?
דביר: לא הסטייל שלי
מיכאל: אבל תמיד אמרת שאתה מת על ההאמר, שאתה מעריץ אותה
דביר: כן זה היה לפני. אני חושב דווקא להביא איזו מכונית גרמנית, משהו עם יכולת לנסוע מרחקים ארוכים. חוץ מזה הג׳יפ הענק הזה בפקקים של ישראל? זה מגוחך (פאוזה)
מיכאל: תתנצל.
דביר: לא... מה חשבת? ש-
מיכאל: זה האוטו שלי.
דביר: כן?...
מיכאל: אני. יודע. דביר. אני יודע אני יודע אני יודע.
דביר: מה אתה יודע?
מיכאל: רחל התקשרה אלי בקשר לפגישה הקטנה שלך
דביר: לא.
מיכאל: אני יודע מה עשית. אני המצאתי את הכל דביר.
דביר: האמר זה אחלה! זה אחלה אוטו!
מיכאל: אה הוא אחלה? אהבת אותו?
דביר: יש לו גם דיסקים וגם יו אס בי ובלוטות׳
מיכאל: איך אתה מעז? איך אתה מעז דביר?
דביר: (יורד לרגליו של מיכאל) אל תפטר אותי. בבקשה אל תפ-
מיכאל: תן לי סיבה למה אני לא צריך לפטר אותך פה במקום
דביר: יש לי ביצועי מכירות מצוינים!
מיכאל: לא מספיק טוב.
דביר: אני אעשה הכל. הכל. בבקשה אני אעשה לך כביסה במשך חודש. במשך שנה.
מיכאל: יש לי מכונת כביסה.
דביר: אני מצטער. הכל. (מייבב)
מיכאל: אני לא יודע אם אני יכול לסמוך עליך
דביר: אתה לא יכול אבל אני מבטיח אני לא אבגוד בך יותר אף פעם. מה אני יכול לעשות? מה אני יכול לעשות? מה אני יכול לעשות?
מיכאל: אתה יכול לקום.
דביר: מה?
מיכאל: אתה יכול לקום. ואתה יכול לחבק אותי. יא חתיכת בן זונה.
(מתחבקים)
כי זה מה שגברים אמיתיים עושים.
דבר אחרון...
(מיכאל מצביע על שלט עם חוט וקליפסים שהכין מראש שכתוב עליו ״שקרן״. דביר שם את זה על עצמו, מושפל, יוצא איתו מהמשרד.)