חזרות

(תומר יושב אוכל, עופר מגיע ומתיישב לידו)
עופר:
לחיים.

תומר:
לחיים.

עופר:
מה קורה?

תומר:
בסדר.

עופר:
טוב נשמה, אני לא יכול עם הפיל בחדר.

תומר:
לא אין פיל בחדר.

עופר:
יש, יש פיל.

תומר:
לא,אין פיל באמת. היא לא פיל והכל בסדר.
עזוב, עזוב, באמת, היא ילדה גדולה היא יכולה לעשות מה שהיא רוצה.

עופר:
לא, בסדר, ברור, אני יודע, זה לא…
פשוט אהה..חשוב לי שתשמע את זה ממני.
כגבר לגבר אני רוצה להגיד לך, אם זה היה סתם לא הייתי עושה את זה.

תומר:
אוקיי

עופר:
מה גם אתה יודע, אתה עזבת אותה, סיפרת לנו.

תומר:
לא יודע, כן יכול להיות.

עופר:
אם היא הייתה עוזבת אותך ועכשיו היית שבור והכל, לא הייתי עושה את זה.

תומר:
מאה אחוז.

עופר:
זה גם, אתה יודע, זה לא היה צפוי. אני עדיין בשוק שזה אשכרה קורה.
לא היא משהו הבחורה הזאת הזאת זה..

תומר:
איריס, כן.

עופר:
אתה גם כאילו הבמאי שלי.

תומר:
זה בסדר.

עופר:
אני פשוט לא אוהב, אתה יודע, להשאיר דברים כאלה בבטן, זה הכל.

תומר:
אוקיי.

(עופר מושיט יד, הם לוחצים ידיים)

עופר:
אני בכלל לא קלטתי שאני בעניין שלה, עד שהיינו בהצגה הזאת.
אנחנו יושבים בהצגה, והיא אומרת לי ה..המשוגעת הזאת..שהיא אוהבת להתנשק,
הכירה איזה טמבל עכשיו מהטינדר והם…

תומר:
לא בטוח שאני חייב את כל ה…

עופר:
התנשקו, זה לא, זה הרגיז אותי. כאילו אמרתי בואנה זה מרגיז אותי.
אמרתי, אני אשכרה מאוהב בה.

תומר:
טוב..

עופר:
שנייה תקשיב זה לא… אני רוצה להגיד לך משהו שהוא חשוב.
אני יודע, היא יקרה לך, הייתם מלא שנים ביחד, אגב, גם אתה יקר לי, שתדע לך,
אתה יקר לי באמת, זה לא…
רק רציתי להגיד לך שזה..שכאילו את אל תדאג אתה מבין, היא בידיים טובות.

תומר:
לא דואג
(עופר מושיט יד לכיף)
עוד פעם…
(לוחץ ידיים, עופר הולך)