צ'רלי ג'יי וטד
צ'רלי נפגש עם עורכי הדין – פשוט להפוך אותם לעורך דין אחד

ג'יי: לעזאזל

צ'רלי: מה?

ג'יי: נורה מייצגת אותה.

צ'רלי: היא לכאורה הוגנת מאוד.

ג'יי: טוב, העובדה הכי כזאת, חבוב. אני גובה 950 דולר לשעה. טד עולה 400 דולר. אם יש לך שאלה טיפשית, תתקשר לטד. בתור התחלה נצטרך 25,000 שכר טרחה.

צ'רלי: זה יותר ממה...

טד: ואת כל המידע הכספי שלך. נצטרך לבצע חשבונאות משפטית.

ג'יי: שתעשה בין עשר ל-20,000 דולר.

צ'רלי: אבל אם נסכים על ההתחלה, זה לא אמור להיות נורא, נכון?

ג'יי: התחתנתם פה באל-איי?

צ'רלי: כן, כי אחותה ואמא שלה מכאן, ואני לא קרוב למשפחה שלי.

ג'יי: והבן שלך נולד פה?

צ'רלי: כן, שוב, כי אמה ואחותה כאן ואני לא...

ג'יי: אז התחתנתם פה, הילד שלכם נולד פה.. והיא הגישה לך פה את המסמכים?

צ'רלי: כן אבל גרנו בניו יורק. למה? יש בעיה?

טד: נצטרך לשכתב את העלילה.

ג'יי: אם אתה רציני לגבי גידול הילד שלך בניו יורק, זאת ההצעה שלי, קח את הילד שלך... אמרת ששמו פרד?

צ'רלי: הנרי.

ג'יי: הנרי? למה אמרתי פרד?

טד:לי יש ילד בשם פרד.

ג'יי: קח אתך את הנרי לניו יורק תכף ומייד, ואז נגיש תביעה בניו יורק. נהפוך את זה למשפט ניו יורקי.

טד: נטען שאתם משפחה שמבוססת בניו יורק.

צ'רלי: זה נכון.

ג'יי: אחרת, כנראה לא תראה שוב את הבן שלך מחוץ לאל-איי.

צ'רלי: באמת? לא.

ג'יי: קשה מאוד לשכנע את בתי המשפט להעביר ילד. ברגע שנתת לאשתך ולבנך לעזוב את ניו יורק, הקשית לעצמך מאוד על החיים.

צ'רלי: כן, אבל כמו שאמרתי, אנחנו משפחה ניו יורקית, זאת עובדה. זמנית היא פה.

ג'יי: אז למה לדעתך היא הגישה לך פה מסמכים?

צ'רלי: אני לא יודע, אבל הנרי רוצה לחזור לניו יורק.

ג'יי: אל תצטט את הילד שלך. הוא רק אומר לך מה שאתה רוצה לשמוע. ותסמוך עליי, הוא אומר לה את ההפך. (לוקח את הקלסר ומסתכל) מה זה "כוח מוצא"?

צ'רלי: "רוח מוצא". זה שם להקת התיאטרון שלי.

ג'יי: אתה במאי?

צ'רלי: במאי תיאטרון, כן.

ג'יי: משהו שצפיתי?

צ'רלי: אני לא יודע, במה צפית? ההפקה שלנו, "אלקטרה", עוברת לברודווי... שזה מרגש.

ג'יי: צריך לוודא שהכסף הזה מוגן.

צ'רלי: כלומר, זה תיאטרון, ככה שאין הרבה כסף. בעיקרון אני משקיע כל סכום שנכנס בחזרה לתיאטרון.

ג'יי: אני תוהה. האם עלינו לבקש מזונות?

טד: מעניין.

צ'רלי: מניקול? לא אעשה את זה.

ג'יי: למשפחה של אשתך יש כסף?

צ'רלי: לאמא שלה יש קצת מהקריירה הטלוויזיונית שלה.  ואבא שלה מת.

ג'יי: טוב, נוכל לומר שאנחנו לא רוצים שאמא שלה תפגוש את הילד, נמשוך אותה לתביעה. במקרה כזה, אימא שלה תשלם את ההוצאות המשפטיות שלך.

צ'רלי: לא. אני קרוב מאוד לאמא שלה. המשפחה של ניקול הייתה המשפחה שלי.

ג'יי: כן, אבל זה ישתנה. ואני מציע שתתחיל להתרגל לזה. צריך להעסיק חוקר פרטי.

צ'רלי: באמת? כלומר... באמת?

ג'יי: אשתך עושה סמים או משהו? קוק?

צ'רלי: לא במובן ממשי.

ג'יי: לא ננצח אם היא האמא המושלמת.

צ'רלי: היא התמכרה לנוגדי צרבת לזמן מה. זה לא היה מה בכך, היא לקחה גליל ביום.

ג'יי: שמת לב אם מישהו עוקב אחריך?

צ'רלי: לא

ג'יי: טוב, תפקח עין. אתה צריך להיערך לעובדה שנורה תציג אותך בתור אב מזניח ונעדר.

צ'רלי: אבל אני לא.

ג'יי: אתה גר בניו יורק. אתה שקוע בעבודה שלך, היא והילד שלך פה, נאבקים. נורה תשתמש באסטרטגיה הזאת. אני בטוח בזה.

צ'רלי: אבל ניקול לא תשקר.

ג'יי: תקשיב! אם נתחיל מנקודה סבירה, והן יתחילו מנקודת טירוף, כשנתפשר נהיה איפשהו בין סביר לטירוף.

טד: שזה עדיין מטורף.

ג'יי: חצי ממטורף זה מטורף. כמו שאומרים: "פרקליט פלילי רואה אנשים רעים במיטבם, עו"ד לענייני אישות רואה אנשים טובים במרעם." לפני שכל זה ייגמר, אתה תשנא אותי ואת טד, רק בגלל מה שאנחנו מייצגים בחייך.

צ'רלי: אני בטוח שאתה צודק.

ג'יי: תספר לי את הסיפור שוב, באת הנה לפגוש את הבן שלך.

צ'רלי: אולי הסברתי לא טוב.

ג'יי: קיבלת מסמכים.

צ'רלי: אנחנו מיודדים, הכל טוב.

ג'יי: איזו כלבה.

צ'רלי: אנחנו מחפשים פתרון. היא לא כלבה. תודה, אבל זה לא... אנחנו נעשה את זה אחרת. ואין לי סכום שקרוב לנדרש. אני חייב לחזור לניו יורק. יש לי חזרות להצגה בברודווי.