עונה 1 פרק 9

סול (ג'ימי בשמו הפרטי- עורך דין במקצועו) לא הצליח להתקבל לחברת יעוץ משפטי גדולה בו אחיו (צ'אק) הוא אחד הבעלים, זאת למרות שהביא לידיהם עסקה גדולה (החברה הציע לסול "לקנות" ממנו את הזכות לטפל בעסקה הזאת במקומו). מי שמנע את כניסתו לחברה הוא אחיו אבל סול לא יודע מכך וחושב שאחד השותפים האחרים מנע את כניסתו.

צ'אק סובל מאלרגיה לקרינה אלקטרומגנטית (לטענתו). דבר זה מונע ממנו לצאת החוצה (עקב עמודי החשמל וסלולאר), הוא נמנע מכל מוצר שפועל על חשמל/בטריות (כל החשמל בבית שלו מנותק וכל לוחות החשמל קרועים). חשיפה למוצרים כאלה גורמת לו לכאבי ראש חולשה והתעלפות. כל אדם אשר מגיע איתו במגע חייב להשאיר מחוץ לבית כל מוצר חשמלי . ג'ימי דואג לו ורוכש עבורו מזון ומוצרים שונים (קרח, דלק וכו...)

סול וצ'אק יושבים בביתו של צ'אק (בית מפואר אך ללא חשמל ) תריסים מוגפים, בוקר מוקדם (יום לאחר אי קבלתו של סול לחברה).
צ'אק מגהץ את בגדיו,סול יושב בסלון ללא ידיעתו של צ'אק

צ'אק (מופתע): ג'ימי...

ג'ימי: היי.

צא'ק: אלוהים ,מתי נכנסת?

ג'ימי: אני לא יודע, השארתי את השעון בחוץ.
לפני שעה אולי. אתה מגהץ?

צ'אק: כן...
אני יודע שהעניינים לא הלכו לנו טוב אתמול, אבל עשה לי טוב להיות שוב במשרד. ממש טוב.
אני רוצה להיות מוכן למקרה שעוד עבדוה תגיע אליי.
והרעיון של לרפד את החליפה בשמיכת חלל היה מעולה.
השהייה בחוץ הופכת להרבה יותר נסבלת.
חשבתי לצאת לסיבוב קטן בשכונה אחר כך.

ג'ימי: זה מעולה צ'אק, כדאי שתעשה את זה.

צ'אק: ג'ימי אתה בסדר?

ג'ימי: לא ישנתי אתמול בלילה... עשיתי קצת חשבון נפש והגעתי להחלטה. אני אקבל את העסקה.

צ'אק: אתה בטוח? זה מה שאתה רוצה?

ג'ימי: קים דברה איתי
דברתי שם לא יפה ואני לא גאה בזה.
אבל חשבתי על מה שהיא אמרה וזה יהיה טיפשי לוותר על הכסף הזה.

צ'אק: זה באמת הרבה כסף.

ג'ימי: ויש לי אפס עניין לעבוד עם האוורד אז כנראה עדיף שכל אחד יהיה בפינה שלו

צ'אק: הלוואי וזה היה מסתדר.

ג'ימי: כן.. אתה יכול לדמיין את זה?
שני המיק'גלים, זה לצד זה, יוצאים לקרב, מתקנים עוולות מפילים את הרעים ומרוויחים טונות של כסף. זה היה יכול להיות גדול נכון?....

צ'אק: הכי גדול שאפשר...

ג'ימי: כן

צ'אק: כן
אני אמשיך ללחוץ על הווארד... אני לא אטריד אותו, אבל אולי אצליח קצת להתיש אתו ולגרום לו לשנות את דעתו.

ג'ימי: זה... תודה!! וואו... יש לי כל כך הרבה מזל שאתה שומר עליי.

צ'אק: אעשה כמיטב יכולתי.
אני לא מבטיח שום דבר.

ג'ימי: אני מבין... זה סיכוי קלוש.

צ'אק: אבל היי אולי הוא ישנה את דעתו

ג'ימי: כן.
אולי יש דרך לגרום להווארד לשנות את דעתו

צ'אק: איך?

ג'ימי: תפרוש.
(שתיקה)

צ'אק: ג'ימי.. לא לא לא

ג'ימי: לא, זה מושלם!

צ'אק: כבר דברנו על כל הסיבות שבגללן לעולם שלא אעזוב את HHM.

ג'ימי: אבל לא תצטרך לעזוב באמת.
או.קי? אתה רק תאיים שתעזוב.
אתה תשחק עם הווארד ב "שפן"
הוא חייב לוותר, אחרת HHM  תקרוס. זו תוכנית מושלמת.

צ'אק: ג'ימי...

ג'ימי: אם זה מה שאתה באמת רוצה? שנעבוד ביחד...
אתה יכול לגרום לזה לקרות. בקלות.
כלומר...הקבלת פנים שהכינו לך אתמול בHHM, מה תגיד על זה?
כל האנשים עמדו בלובי והריעו לך.
הם אוהבים אותך!
אם אתה תאיים לעזוב זה יהיה מטורף מצד המלין להתעסק איתך.
יש לך את האופציה הגרעינית בידיך. נשק יום הדין. המשחק נגמר.
אם מה שאתה באמת רוצה זה לעבוד איתי, נכון צ'אק?!
אתה התקשרת אליו, אתה התקשרת להמלין. אני תמיד מכבה את הפלאפון לפני שאני שם אותו בתיבה שלך. לפני יומיים הוא נשאר דלוק והסוללה התרוקנה. הייתי כל כך בטוח שכיביתי אותו, ככה אני עושה תמיד...זה הרגל. זה הטריף אותי, זה הטריף אותי!! אז התקשרתי לחברת טלפון והתברר שהייתה שיחה שנמחקה בשתיים בלילה בזמן שישנתי כאן. ואתה יודע למי הייתה השיחה? המלין.
האדם היחיד שיכל להתקשר ואז למחוק את השיחה זה אתה, צ'אק.
הטלפון הזה... אה? הוא ביטח חימם את האוזן שלך כמו מבער כל החשמל הזה, כל הקרינה הזאת, כל זה צמוד לראש שלך. אלוהים!!
מה היה כל כך חשוב שהיית חייב להתקשר להאוורד לפני הפגישה שלנו?
הדבר היחידי שאני יכול לחשוב עליו, הדבר ההגיוני היחיד, הוא שאמרת לו לא להעסיק אותי.
זה היית תמיד אתה, נכון? זה התחיל כשעברתי את מבחני ההסמכה וניסיתי להצטרף לחברה. אתה לא רצית אותי.
דבר...תגיד לי למה! זה המעט שאתה יכול לעשות בשבילי עכשיו, אני אחיך! אנחנו אמורים לשמור זה על זה! למה פעלת נגדי, צ'אק?!
(שתיקה)

צ'אק: אתה לא באמת עורך דין.

ג'ימי: אני מה?

צ'אק: אתה לא באמת עורך דין !! האוניברסיטה של סמואה האמריקאית, למען השם? קורס מקוון?! זו בדיחה!
אני קרעתי את התחת כדי להגיע לאן שהגעתי! ואתה לוקח קיצורי דרך ומרגיש שאתה ברמה שלי? שתוכל לעבוד כמוני, כי אתה מצחיק ויודע להצחיק אנשים?
אני הקדשתי לזה את כל חיי!!
אתה לא יכול להחליק פנימה כמו לזוג נעליים זולות ולקטוף את כל הפירות.

ג'ימי: חשבתי שאתה גאה בי.

צ'אק: הייתי גאה.
כשחזרת למוטב וקבלת עבודה בחדר הדואר הייתי מאוד גאה.

ג'ימי: אז זה העניין, נכון?
נשאיר את ג'ימי בחדר הדואר כי הוא לא מספיק טוב להיות עורך דין.

צ'אק: אני מכיר אותך. אני יודע מי היית, מי אתה. אנשים לא משתנים.
אתה " ג'ימי המחליק"!
ועם ג'ימי המחליק אני יכול להסתדר אבל ג'ימי המחליק עם תואר במשפטים זה כמו שימפנזה עם מכונת ירייה.
החוק הוא קדוש! אם מנצלים את הכוח זה לרעה, אנשים נפגעים. זה לא משחק.
אתה בטוח יודע, ברמה כלשהי, שאני צודק. אתה יודע שאני צודק!
(שתיקה)

ג'ימי: אני... קניתי לך שק קרח של 9 ק"ג, בייקון, ביצים ושני סטייקים מהסוג שאתה אוהב.
הבאתי מכלי דלק שיספיקו לשלושה-ארבעה ימים. אחר כך תצטרך להסתדר לבד.
אני גמרתי
(ג'ימי קם והולך )

צ'אק: ג'ימי...ג'ימי...
(צ'אק יוצא בעקבותיו)
(צ'אק על מפתן הדלת סול בדרכו לרכב)

צ'אק: ג'ימי...ג'ימי תחזור פנימה. ג'ימי!! ג'ימי!!

(סול נכנס לרכב תוך כדי ונוסע)