רקע: הפרופסור ג'רי והפסיכולוג שון חברים ותיקים עם מטען עמוק ביניהם.
בשיחה על וויל ועתידו. לאחר שוויל נעלם.

ג'רי:
זה אסון שון.
עירבתי אותך בסיפור כי רציתי שתעזור לי עם הבחור לא בשביל שתבריח אותו.

שון:
אני יודע מה אני עושה איתו.

ג'רי:
לא אכפת לי אם יש לכם קשר מיוחד! לא אכפת לי עם אתה צוחקים קצת על חשבוני, אבל אל תעיז לקלקל את מה שאני מנסה לעשות כאן.

שון:
אני מקלקל?

ג'רי:
הבחור הזה במצב עדין עכשיו ואני לא...

שון:
אני יודע, הוא באמת במצב עדין אוקי? יש לו בעיות.

ג'רי:
איזה בעיות יש לו שון? מה עדיף לו להיות מנקה? לשבת בכלא? להסתובב עם חבורת הקופים שלו?

שון:
באמת, למה אתה חושב שהוא עושה את זה, ג'רי? יש לך שמץ של מושג ?

ג'רי:
הוא יכול להתמודד עם בעיות, הוא יכול להתמודד עם עבודה והוא בלי בעיה סובב אותך.

שון:
ג'רי, תקשיב, תקשיב לי. למה אתה הוא מתחבא? למה הוא לא סומך על אף אחד?
בגלל שהדבר הראשון שקרה לו, הוא ננטש על ידי האנשים שהיו אמורים לאהוב אותו יותר מהכל.

ג'רי:
אווי באמת, אל תבוא אלי עם הזבל הפרוידאני הזה.

שון:
תקשיב ג'רי, למה הוא מסתובב עם "חבורת הקופים" כמו שקראת להם?
בגלל שכל אחד מהם, אם הוא רק היה מבקש ממנו, היה מפוצץ אותך מכות, אוקי? זו נאמנות.

ג'רי:
כן, זה נוגע ללב.

שון:
ועם מי הוא מתמודד? הוא מרחיק אנשים לפני שהם יוכלו לעזוב אותו! זה מנגנון הגנה. אוקי? כבר 20 שנה שהוא לבד בגלל זה. ואם אתה תלחיץ אותו עכשיו, זה יקרה עוד הפעם. ואני לא אתן לזה לקרות לו.

ג'רי:
אל תעשה את זה שון.

שון:
מה גרי?

ג'רי:
אל תעשה את זה, אל תכניס לו לראש שזה בסדר לפרוש, שזה בסדר להיות כישלון, כי זה לא, שון. ואם יש לך כעס עלי כי הצלחתי, כי נהייתי מה שאתה יכולת להיות שון

שון:
אני לא כועס עליך.

ג'רי:
אתה כועס עלי שון . אתה שונא אותי.
אבל אני לא אתנצל על ההצלחה שלי.
אתה כועס עלי שעשיתי מה שאתה יכולת לעשות אבל תשאל את עצמך, תשאל את עצמך אם אתה רוצה שוויל ירגיש ככה? אתה רוצה שהוא ירגיש שהוא כישלון?  

שון:
חתיכת חרא שחצן. זו הסיבה שאני לא בא לכנסי מחזור האלה. כי אני לא יכול לסבול את המבט בעיניים שלך. אתה יודע, המבט הנבוך והמתנשא שלך.

ג'רי:
אוי באמת..

שון:
אתה חושב שאני כישלון.
אני יודע מי אני.
אני בחרתי את זה במודע.
אני לא פישלתי!
ואתה והעמיתים שלך חושבים שאני איזה מישהו שצריך לרחם עליו!
אתה ומקהלת "מלקקי התחת" שסביבך, שהולכים אחריך ושרים "מדליית פילד", "מדליית פילד"
למה אתה עדיין כל כך מפחד מכישלון?

ג'רי:
אז זה בגלל המדליה לי שלי אה? אני אלך הביתה להביא אותה, אתה יכול לקבל אותה.

שון:
לא, לא תכניס את המדליה שלך לתחת! אני לא שם זין על המדליה שלך! כי אני הכרתי אותך לפני שהפכת לאלוהי המתמטיקה.  שהיית מפוצץ חצ'קונים, ומתגעגע הביתה ולא ידעת כלום.

ג'רי:
כן, הייתי יותר חכם ממני אז ואתה יותר חכם ממני עכשיו, אז אל תאשים אותי שהחיים שלך התהפכו, זו לא אשמתי.

שון:
אני לא מאשים אותך!  זה לא עליך יא חתיכת זין מתמטי , זה על הילד!
הוא ילד טוב ! ואני לא אסכים שתדפוק אותו כמו שאתה מנסה לדפוק אותי עכשיו!
אני לא אסכים שתיתן לו להרגיש שהוא גם כישלון!

ג'רי:
הוא לא יהיה כישלון, שון.

שון:
אבל אם תלחיץ אותו ג'רי, אם תדחוף אותו

ג'רי:
אני מה שאני היום בגלל שדחפו אותי. ובגלל שאני למדתי לדחוף את עצמי.

שון:
הוא לא אתה, אתה קולט את זה!?!

(וויל נכנס ומפתיע אותם, הם משתתקים וג'רי הולך.)