כנופיות ניו יורק

סרט:  כנופיות ניו יורק
במאי:מרטין סקורסזה
הוסיף למאגר: רוני גורן

ביל "הקצב" קאטינג:
אני בן 47. אתה יודע איך נשארתי חי כל כך הרבה זמן? כל השנים האלו? פחד.
מופע תעתועים של פעולות מפחידות.
מישהו גונב ממני, אני חותך לו את הידיים. הוא מדבר אליי לא יפה, אני חותך לו את הלשון.
הוא מתמרד נגדי, אני חותך לו את הצוואר, ושם את הראש שלו על עמוד,
ושם אותו ברחוב כדי שכולם יוכלו לראות. זה מה ששומר על הסדר של הדברים. פחד.
הבחור ההוא, הלילה. מי הוא היה? כלום. אפס. פחדן. איזה מוות מביש זה היה יכול להיות.
לפני חמש עשרה שנה, זאת הייתה הפעם האחרונה שהרגתי אדם שבאמת חי לפי כבוד, ראית את התמונה שלו למטה.
הכומר ואני, חיינו על פי אותם העקרונות. רק האמונה הפרידה בינינו.
הוא עשה לי את זה (מצביע על צלקת), אתה יודע. זאת הייתה ההלקאה הקשה ביותר שאי פעם קיבלתי.
הפנים שלי נהיו נפוחות. המעיים שלי היו מחוררים. הצלעות שלי נמעכו אחת לתוך השנייה.
אבל כשהוא עמד לגמור אותי, לא הצלחתי להסתכל לו בעיניים.
הוא חס על חיי, כי הוא רצה שאני אמשיך לחיות עם הבושה. זה היה אדם דגול. אדם דגול.
אז חתכתי את העין שלא הסתכלה, ושלחתי לו אותה עטופה בנייר כחול.
הייתי חותך את שתיהן אם הייתי יכול להילחם בו עיוור.
ואז שבתי לכוחי עם זעם טרי וקברתי אותו בדם של עצמו.
הוא היה האדם היחיד שאי פעם הרגתי ששווה לזכור אותו.
אף פעם לא היה לי בן.
אלוהים יברך אותך.