סדרה: אמא ואבאז
יוצר:  אבנר ברנהיימר
במאי:  קובי פז
רקע:    יום החתונה של ארז וסמי.
ארז מעלה את טליה, האימא של הבן שלהם, לחופה, וסמי מתעצבן ולא מדבר עם ארז במשך כל החתונה. לאחר שארז מגלה שטליה הביאה לו ולסמי אקדח צעצוע, מתנה לחתונה, הוא מחליט לפתוח את הפה ולהגיד לסמי וטליה מה מפריע לו, ומול כל האורחים.
הוסיפו למאגר: אורן הגני וצבי שמש


ארז:
זה מה שהבאת לנו מתנה? אקדח?
לא אמיתי? הוא אמיתי במה שזה בא להביע
ומה זה אמור להביע? מה זה אמור לגלות עליי?
את הרצחנות שלי? את התוקפנות שלי?
אני תוקפני? אני באתי אליכם רק מאהבה, אתם תוקפנים אליי כל הערב.
אתה יודע מה סמי? מצטער, בסדר?
יכול להיות שזה שהזמנתי את טליה לתוך החופה היה לא מתחשב ותוקפני.
אני מצטער, סמי, באמת. אבל אתה יודע מה? היה בזה גם משהו אמיתי למשפחה שלנו הקטנה.
שהיא מורכבת. ושיש אותי, ואותך ואת הלל, ויש את טליה ואת הלל,
ויש את כולנו והלל. ושזה כמו משפחה, בתוך משפחה, בתוך משפחה.
ויכול להיות שאני עוד לא למדתי להסתדר עם זה ולשים גבולות.
אבל אתה יודע מה סמי? זה גם לא עוזר שאתה בהכחשה לעניין הזה.
וגם את טליה, בסדר, את אוהבת להיות לבד, הבנו.
ואולי זה לא מדגדג לך זה שאנחנו מתחתנים, ואולי זה כן מפריע לך,
אבל זה לא משנה. את משפחה שלי עכשיו טליה, את מבינה?
ובאיזושהי דרך מורכבות, מאיזשהן סיבות מורכבות, וכן, כי אני בן אדם מורכב,
היה לי מאוד קשה לראות אותך בחוץ.
ואולי זה לא מתחשב בשניכם,
אבל אני חושב שאני עשיתי משהו בשביל המשפחה הקטנה שלנו, והמיוחדת.
טליה, איתנו, סמי, לתמיד. את איתנו טליה, את אולי לבד, אבל את לא לבד.
ויכולים להגיד שהורות משותפת זה לא חתונה, וזה נכון וצריך לשים גבולות וכל זה.
ואתה יודע מה, סמי, אהבת חיי... אתה אהבת חיי.
אני יודע שזה היה אמור להיות הרגע המשותף שלנו, שלך ושלי.
ואני מצטער שקלקלתי לכם ערב נפלא,
אבל אני לא חושב שמגיע לי על זה כדור בראש.
אני אוהב אותך.