אבישג (שוגי-הדמות הנשית הראשית): בת 25. הכי יפה במשפחה. הבת המועדפת של אלברט. קפריזאית ודעתנית, מאוד אסרטיבית ובעלת כושר יוזמה. מרגישה תקועה
בחייה בגלל שנשארה בבאר שבע לתמוך במשפחה. נכנסה בטעות להריון מהחבר
שלה דודו –דבר שמבחינתה הוא אסון כי זה מה שעלול למסמר אותה לעיר אותה היא רוצה
לעזוב. אופייה מרדני ושנון אבל מחפה על אישיות פגיעה שרק רוצה הזדמנות
להצליח בחיים, על אף היותה בפרובינציה, על אף היותה מזרחית, על אף היותה
אישה. 
המחסום הכי גדול בדרך להגשמת חלום הוא היא עצמה ואמונתה בעצמה. 

פנים. חדר אבישג. ערב
אלברט עומד בחדר של אבישג והיא יושבת על המיטה. באותו בוקר היא עברה הפלה לא צפויה. אלברט אינו יודע וכועס עליה שהפקירה את עבודתה בפלאפל. חשוב לציין שכשהוא גילה שהיא בהיריון לפני כמה פרקים יחסיהם התדרדרו. 

אלברט:
תעני לי למה את לא בפלאפל?

אבישג:
אוטו שם.

אלברט:
כמה פעמים אני צריך להסביר לך שאני לא סומך על הרוסי הזה לבד!

אבישג:
אבא בבקשה תן לי כמה דקות שקט ואני הולכת לשם אני מבטיחה לך.

אלברט:
שום כמה דקות. נגמרו הימים שהיית נסיכה של אבא. היום את כמו כל הילדים בבית הזה, וכמו כולם את צריכה לעבוד כדי לחיות פה.
את לא רוצה לכי לגור עם הדודו האינפנטיל שלך.

אבישג:
למה כל פעם שמישהו חדש מנסה להיכנס למשפחה הזאת אתה בועט אותו החוצה הא? וזה לא משנה אם זה בן זוג, תינוק חדש או בעל חיים.
ממה אתה כל כך מפחד?

אלברט:
אני לא מפחד מכלום. אין לי פחד בגנים.

אבישג:
בבר. תסתכל עלי. אני לא קונה את המסכות שלך. תענה לי.
אתה מפחד שנעזוב אותך כמו שכל משפחה שהיית בה עזבה אותך?

אלברט:
תסתמי את הפה שלך.

אבישג:
(בשלווה) אז  תן לי להרגיע אותך - אנחנו לא נעלה על אוניה בדרך לארץ ישראל ונטבע כולנו. שמעת? אנחנו לא בורחים משום מדינה מוסלמית שרודפת אותנו
ואתה לא תאבד את המשפחה שלך שוב אבא אני מבטיחה לך. 

אלברט:
תסתמי את הפה! בחיים לא הרמתי עליך יד, אל תתני לעשות את זה עכשיו!

אבישג:
הדרך היחידה שאתה תאבד אותנו זה אם תמשיך להחזיק ככה חזק.
כי מרוב שאתה לוחץ, כולם מחליקים לך מהידיים, אפילו אני, אפילו אמא.
(אלברט נע להכות אותה ואז נמלך)

אלברט:
יש לך מזל שאת בהיריון.

אבישג:
(מחייכת) אני כבר לא בהיריון בבר, אתה יכול להרביץ לי.
(הוא מוריד את ידו בהלם)

אלברט:
מ.. מה זה לא ב.. מי אמר לך את זה?

אבישג:
המדע. שמעת עליו? זה זרם סודי כזה שממציא עובדות.

אלברט:
אל תתחכמי איתי אבישג. הלכת לרופא?

אבישג:
כן הלכתי לרופא. היה.. "סיבוך".

אלברט:
מה סיבוך? איזה סיבוך..?

אבישגL
מה אתה משחק לי אותה עכשיו? זה מה שרצית לא? הנה קיבלת.

אלברט:
אני לא רציתי את זה.

אבישג:
אבישג הייתה הכדורגל של הבית הזה בחודשים האחרונים. כל מי שרצה בעט באבישג - אתה, אביאל, אמא, אביתר, כולם. וזאת התוצאה - אפס אפס.

אלברט:
טוב אני לא ידעתי ש-

אבישג:
אני לא צריכה התנצלויות. זה ממילא מצרך נדיר בבית הזה. תשמור את זה למישהו שיהיה אכפת לו. עכשיו זוז אני צריכה ללכת לעבודה.

אלברט:
אל תלכי. תישארי לנוח, אני אבקש מאביתר שבאופן מיוחד –

אבישג:
לא. לא צריכה טובות של אף אחד. אני כמו כולם פה בבית נכון?
אני צריכה לעבוד כדי לחיות פה. אז תן לי ללכת לעבוד.

אלברט:
לא. את לא יוצאת.

אבישג:
בבר. אל תיתן לי להרים עליך צעקות אתה תפסיד. תן לי לעבור.
(הוא נותן לה לעבור על פניו בתבוסתנות)

אלברט:
אל תלכי.

אבישג:
אם אני לא אלך מי יפרנס אותך בבר?