זגורי אימפריה

אבישג (שוגי הדמות הנשית הראשית): בת 25. הכי יפה במשפחה. הבת המועדפת של אלברט. קפריזאית ודעתנית, מאוד אסרטיבית ובעלת כושר יוזמה. מרגישה תקועה בחייה בגלל שנשארה בבאר שבע לתמוך במשפחה. נכנסה בטעות להריון מהחבר
שלה דודו- דבר שמבחינתה הוא אסון כי זה מה שעלול למסמר אותה לעיר אותה היא רוצה 
לעזוב. 
אופייה מרדני ושנון אבל מחפה על אישיות פגיעה שרק רוצה הזדמנות להצליח 
בחיים, על אף היותה בפרובינציה, על אף היותה מזרחית, על אף היותה אישה. המחסום הכי גדול בדרך להגשמת החלום הוא היא עצמה ואמונתה בעצמה. 

חוץ. משכן האומנויות באר שבע. לילה
אבישג יושבת על ספסל בידיים שלובות. אחרי שהיו באופרה. אלכס מתהלך מולה. (אלכס הוא בחור שמחזר אחריה ומנסה לכבוש את ליבה למרות שסגנונו רחוק ממנה כמה עולמות)

אלכס:
(מתפלסף) זה כל העניין! הסיפור הוא לא מה שחשוב!

אבישג:
אני מעדיפה לראות הצגת יחיד של אבשלום קור.

אלכס:
אני בכיתי! לא ראית שירדו לי דמעות?

אבישג:
לא ראיתי? עשית הכל כדי שאני אראה. לא מבינה מה יש לבכות על אנשים שצורחים ומשחקים מוגזם שלוש שעות וחצי. עד האמצע חשבתי שאני מתה.

אלכס:
כל הקטע של הקפולט והמונטגיו זה ש-

אבישג:
שזה מרומיאו ויוליה. אמרת את זה חמש מאות פעם. אפשר ללכת כבר הביתה?

אלכס:
אז בואי נסכם שזה עניין של טעם.

אבישג:
נגיד. (קמה) קח אותי הביתה.
עד עכשיו עוד מצלצל לי באוזניים הקול של האיטלקייה הדבה ההיא עם הנוצות.

אלכס:
גיליוטה. היא כאילו יוליה.

אבישג:
שחרר. לא תשכנע אותי שזה היה מעניין. (הוא מנסה לנשק אותה)
וואו. תקשיב חבר - גם אם היית מוצא חן בעיני, ואתה ממש לא, עד שהיית מקבל שפתיים היית צריך לעבוד הרבה יותר קשה מלקחת אותי לתצוגת צרחות במשכן.

אלכס:
(מתגונן) מה את בת 16?

אבישג:
לא בת 16 ולא רוצה לנשק אותך. עכשיו קח אותי הביתה.

אלכס:
ג'יז.. תירגעי. מי רוצה לנשק אותך בכלל?

אבישג:
אתה. (אבישג מסובבת לו גבה והולכת משם. הוא רודף אחריה תוך שצוחק)