סיפורי נישואים

מאבחנת:
נראה לי שצילצלתי על הפעמון הלא נכון. ננסי כץ.

צ'ארלי:
היי, צ'ארלי ברבר. ננסי, משהו לשתות?

מאבחנת:
אני קלילה, כוס מים?
(צ'ארלי מחפש את הארון של הכוסות, פותח כמה)

צ'ארלי:
זו דירה חדשה.
שנלך לכאן?

מאבחנת:
בטח. מה זה יום בשביל שניכם?

צ'ארלי:
אז, אם יש בית ספר, אני לוקח אותו לשם כמובן, ואוסף אותו, בהנחה שאני יכול לעשות את שניהם.

מאבחנת:
מה מונע ממך לאסוף אותו?

צ'ארלי:
אממ, את יודעת, עבודה. אני עובד על הצגה שאני מביים עוד כמה חודשים.

מאבחנת:
אה, מה זה?

צ'ארלי:
קאסימיר וקארוליין מאת אודון וון הורבאת? אנחנו מעלים את זה בבארו בניו יורק.

מאבחנת:
אז אתה צריך להיות שם?

צ'ארלי:
כן. לאחרונה, מאז שניקול עובדת על הסדרה הזו באל.איי, אני עושה הרבה הלוך ושוב.

מאבחנת:
זה נשמע קשה.

צ'ארלי:
נכון. ויקר. אני אנסה לקחת אותו איתי חלק מהזמן, אבל ניקול לא רוצה שהוא יטוס הרבה.

מאבחנת:
זה יכול להיות קשה לילד. כל האויר הממוחזר הזה.

צ'ארלי:
טוב, הוא עמיד.

מאבחנת:
הורים מסוימים אפילו לא יקחו את הילדים שלהם למסעדה בגלל החיידקים האלו.

צ'ארלי:
אה הא.

מאבחנת:
אני רואה שבביקור אחד בלוס אנג'לס, אתה הגעת בראשון ועזבת בחמישי. למה לא להשאר לסוף שבוע?

צ'ארלי:
אה.. בזמן הזה עשיתי טכני לאלקטרה בניו יורק.

מאבחנת:
מה זה?

צ'ארלי:
זו הייתה הבכורה שלי בברודווי.

מאבחנת:
אני לא יודעת מה זה טכני.

צ'ארלי:
אה זה החלק הטכני של ההפקה, עושים את התאורה ו- -

מאבחנת:
ואיך יום בסוף שבוע נראה?

צ'ארלי:
שני זה היום חופש שלנו בתיאטרון--
אז, כאן יש לו כדורסל בשבת בשעה 12, 11, אני מצטער אז אנחנו הולכים לשם. ואחר כך אנחנו לפעמים אוכלים משהו ואם יש איזה סרט לראות...

מאבחנת:
הוא אוהב כדורסל?

צ'ארלי:
הוא אוהב. המאמן שלו, אמ, ריק אומר שהוא דריבלר טוב ואני ראיתי את זה...

מאבחנת:
אה הא.

צ'ארלי:
רון, סליחה. השם של המאמן שלו זה רון. ריק זה הרופא שיניים שלו בניו יורק. את יודעת, הבית שלנו היה, הוא, בניו יורק. זה איפה שאנחנו גרים ו- -

מאבחנת:
ניו יורק רחוקה מכאן.

צ'ארלי:
אנחנו אוהבים את זה כי אנחנו יכולים לטייל.

מאבחנת:
אתם יכולים לטייל כאן.

צ'ארלי:
לא באמת.

מאבחנת:
והמרחב