כנופיות ברמינגהאם

(עונה 1 פרק 2)
דפיקה בדלת, גרייס הולכת לפתוח נכנס טומי 
גרייס: אנחנו סגורים, מר שלבי

טומי: רק תתני לי משהו לשתות.
(גרייס מגישה לטומי בקבוק וכוס)

גרייס: להשאיר אותך לבד? (טומי מתיישב)

טומי: באתי לכאן כי רציתי חברה..
איפה הארי?

גרייס: הוא לא עובד הערב, הוא הלך לקולנוע, (גרייס מתיישבת) מה שלום הסוס היפה שלך? (טומי שותה)

טומי: בדיוק דפקתי לו כדור בראש

גרייס: הוא צלע? 

טומי: הוא הסתכל עלי בצורה לא ראויה, זה לא טוב להסתכל על טומי שלבי בצורה לא ראויה

גרייס: איזה בזבוז 

טומי: נכון, זה אכן בזבוז.
את יודעת בצרפת... התרגלתי לראות אנשים מתים בצרפת, מעולם לא התרגלתי לראות סוסים מתים. הם מתים בצורה נוראית. 

גרייס: שלפתי שמלה כמו שביקשת, אתה מדבר על צ'לטנם, צ'לטנם זה אירוע מכובד לא? 

טומי: המלך היה שם 

גרייס: המלך ג'ורג'? 

טומי: לא, המלך בילי קימבר וכל אנשיו 

גרייס: ומה אני צריכה לעשות? 

טומי: תמורת שתי ליש''ט תעשי מה שאני מבקש ממך

גרייס: אני רוצה שלוש, אם אני אפגוש מלך לא אלבש שמלה זולה. (פאוזה) ואני מבקשת שתרשה לי לשיר, זה חלק מהעסקה 

טומי: ממתי? 

גרייס : מאז שכמעט חייכת.
מוצאי שבת קל ופשוט, כל אחד שר את השיר שלו, כמו שנהגנו בדבלין 

טומי: מעולם לא עבדת בדבלין, אז אל תשקרי לי.
שאלתי על שאמרת שעבדת בו. יש לי חברים שם. איש לא שמע עלייך. (גרייס רוצה לענות וטומי קוטע אותה)
אני מנחש..... שאת נערה ממשפחה טובה שנכנסה להיריון. 

גרייס: זה לא משהו שאני רוצה שיוודע. 

טומי: ולהביא ילד לעולם לבד זה דבר שהורס לך את החיים, נכון? (גרייס משפילה מבט) אז אני צודק.... ופולי טועה. 

גרייס: צודק לגבי מה? 

טומי: לא משנה. 

גרייס: נראה שזה משנה לך. 

טומי: עניינים משפחתיים. 

גרייס: אתה לא תספר לאיש את סודי. 

טומי: את חושבת שאני מספר דברים לאנשים?
אז מה תשירי? 

גרייס: כל מה שתרצה. 

טומי: טוב. עלי על הכיסא. 

גרייס: שמח או עצוב? 

טומי: עצוב.