בשבילה גיבורים עפים

אביב מסדר את הבר עם הגב לכניסה- יעלי מתיישבת והוא מסתובב ורואה אותה

אביב: אחות של דובי

יעלי: יעלי, קוראים לי יעלי

אביב: יעלי , נכון. זה שם יפה. מה? עברת בשכונה?

יעלי: אהמ..... סוג של.

אביב: סוג של... קבעת עם הימלר או משהו כזה?

יעלי: כמה שאלות. לא תציע לי לשתות משהו?

אביב: חבית.

יעלי: בקבוק.

(מגיש לה בקבוק בירה + צ'ייסר)

אביב: אז מה? ערב חופשי כזה?

יעלי: תבזבז לי את הזמן על שיחות סרק?

אביב: לא סתם כזה..

יעלי: יש לך חברה?

אביב: חברות

יעלי: נו ברצינות

אביב: לא

יעלי: טוב

אביב: למה זה טוב?

יעלי: כי שנינו פנויים , זה טוב לא?

אביב צוחק – מה עם אדון הימלר היקר?

יעלי: אני והוא כבר לא

אביב: וואלה.

יעלי: זה משמח אותך?

אביב: למה שזה ישמח אותי?

יעלי: כי אני ראיתי איך הסתכלת עלי.

אביב: איך?

יעלי: אתה יודע איך.
אני מכירה אתכם אני ידעתי שאם אני לא אבוא, אתה לא תתקשר.

אביב: את אישה ישירה.

יעלי: זה מבהיל אותך?

אביב: ההפך
זה לא יעבוד אבל, אני ואת.

יעלי: למה קבעת?

אביב: את פסולת חיתון. יצאת עם חבר...

יעלי: זה לא משעמם לך להיות תקוע בימי הביניים?

אביב: אין מצב, ואני לא אומר את זה בכיף. תאמיני לי.

יעלי: טוב. חבל. הייתה לי תחושה ממש טובה לגביך.
(מגישה כסף לשלם, אביב מושיט יד לקחת את הכסף אבל לא לוקח בסוף. הכסף נשאר מעל הבר.)

יעלי: כשתמצא מכונת זמן שתחזיר אותך למאה ה-21,תתקשר אליי, טוב?
(מרימה את הצ'ייסר) לחיים

טורקת את הצ'ייסר על הבר והולכת – אביב נשאר מבולבל