ג'וני: יש לך חבר הכי טוב?

פרנקי: לא ממש.

ג'וני: לא נורא. אני אהיה החבר הכי טוב שלך.

פרנקי: אתה מאוד מעריך את עצמך, אה?

ג'וני: תראי, אני סתם הולך איתך סחור סחור. באותה מידה אני יכול פשוט להגיד לך את זה ישר בפנים- אני אוהב אותך. אני מאוהב בך. אישית אני חושב שאנחנו צריכים להתחתן ואני בהחלט הייתי רוצה שיהיו לנו ילדים, שלושה או ארבעה. זהו! זה לא היה כל כך קשה. את לא צריכה להגיד שום דבר, פשוט רציתי להוציא את זה החוצה. שפכתי את זה בבת אחת.

פרנקי: שפכת מה? סיר לילה מלא חרא זה מה ששפכת!

ג'וני: רגע, למה? זה אחד הדברים שאהבתי אצלך, פרנקי. שאת מדברת נורא יפה אז אל תתחילי ללכלך עכשיו.

פרנקי: כן? אז לא תזדיין עם איך שאני מדברת יפה, בסדר?! אני אדבר איך שבזין שלי לדבר ואני שמה זין עליך ועל הזיוני מוח המזוינים שלך. זה הבית זונות שלי כאן, זה קודם כל ומי בכלל הבן זונה שהביא אותך הנה להגיד לי שאני מדברת נורא יפה?

(מתחילה לבכות)

ג'וני: סליחה. אני מצטער.

פרנקי: פתאום, אאוט אוף דה בלו, סתם ככה, החלטת שיש לנו עניינים ביחד.

ג'וני: אם את רוצה ככה להבין את זה...

פרנקי: מה לעזאזל קרה לדייט שני? למה אתה לא מחכה לדייט השני?

ג'וני: לפני שעתיים כבר היינו אחרי הדייט השני.

פרנקי: אולי אתה היית אחרי.

ג'וני: הדירה שלך מאוד מוצאת חן בעיניי, החלוק הזה נורא יפה, את אשה יפה מאוד, אבל את זה בטח כל הבחורים אומרים לך. זה מה שאת רוצה?

פרנקי: לא, זה לא מה שאני רוצה.

ג'וני: זה כבר הבנתי. טיפש אני לא. חוצפן ועקשן כן- מודה. ועוד משהו יוצא דופן בזמן האחרון- יש לי אומץ. אני רוצה אותך ואני לא ארפה ממך.

פרנקי: הבנת גם שאולי אני לא רוצה אותך?

ג'וני: רק איזה מאתיים פעם.

פרנקי: ועוד לקחת אותי למסעדה המגעילה הזאת.

ג'וני: זה לא היה באשמתי.

פרנקי: ואז הסרט המחורבן הזה!

ג'וני: הוא זכה באוסקר!

פרנקי: ולסיום- ה... הסקס הזה.

ג'וני: הסקס המופלא הזה.

פרנקי: הסקס הבסדר הזה.

ג'וני: המופלא הזה. המסעדה והסרט היו גועל נפש. אנחנו היינו פיצוץ.

פרנקי: בסדר, הסקס הטוב הזה. אז למה אתה צריך עכשיו לקלקל הכל?

ג'וני: אמרתי שאני אוהב אותך. זה הופך אותי לבלתי אהיב?

פרנקי: זה הופך אותך למניאק.

ג'וני: אה...

פרנקי: סליחה, אני חוזרת בי. אתה לא מניאק. אתה כן. אתה גלוי. זה מה שהכי נורא בכל העניין הזה. בסדר, גם אני אהיה כנה. בכנות, אני לא רוצה להמשיך את זה.

ג'וני: תארי לעצמך שאנחנו האנשים היחידים שנותרו בכדור הארץ. זה מה שאני עושה ומיד הכל מסתדר.

פרנקי: ולחשוב שרציתי להפגש איתך עוד פעם.

ג'וני: לא צריך, אני כבר פה.

פרנקי: רציתי לפגוש אותך שוב, ואז התחלת עם כל הדיבורים האלה. ילדים. אלוהים אדירים!

ג'וני: מה רע בילדים?

פרנקי: אני שונאת ילדים.

ג'וני: אני לא מאמין לך.

פרנקי: אני מבוגרת מדי בשביל זה.

ג'וני: לא, את לא.

פרנקי: אני לא יכולה ללדת. עכשיו אתה מרוצה?

ג'וני: אז נאמץ.

פרנקי: אתה לא יכול להחליט שאתה מתאהב פתאום באנשים. סתם, באוויר.

ג'וני: למה לא?

פרנקי: כי הם לא רוצים. איך אתה הייתה מגיב אם מישהי פתאום הייתה ניגשת ואומרת לך שהיא מאוהבת בך?

ג'וני: הייתי אומר לך שאני כבר מאוהב בך.

פרנקי: אתה לא מכיר אותי.

ג'וני: ההבדל היחיד בינינו כרגע הוא שאני יודע איך כל זה יגמר- באושר- ואת לא יודעת. אני יכול להטריח אותך בעוד כוס חלב?

פרנקי: עוד כוס חלב אבל אחר כך אני ממש רוצה שתלך. מבטיח?

ג'וני: מבטיח.

פרנקי: עוד פעם, ועכשיו גם תתכוון לזה.

ג'וני: אני מבטיח.

פרנקי: עשית בשכל שלא ניסית להיות שחקן.

ג'וני: בסדר, אני לא מבטיח.

פרנקי: עכשיו אני מאמינה לך. (הולכת למקרר ומוזגת לו כוס חלב)

ג'וני: אני אוהבת אותך, פרנקי.

(פרנקי מביאה לו כוס חלב)

פרנקי: שתה את החלב שלך. אתה יודע, לא כולם חושבים שהחיים זה פיקניק. יש גם כאלה עם בעיות. יש כאלה עם כאבים, עם צער. אבל אנשים כמוך כל כך עסוקים בלהגיד לכולם מה אתם רוצים ומה אתם מרגישים, שאתם אפילו לא שמים לב שכל היתר לא ממש שמחים כמוכם.

ג'וני: אני לא עשיתי שום דבר חוץ מלשים לב אליך.

פרנקי: סתום ת'פה!!

ג'וני: ומה זה שמחים כמוכם?

פרנקי: סתום ת'פה אמרתי! גמור את החלב שלך ועוף מפה. אני לא רוצה לשמוע את הקול שלך יותר!

ג'וני: מה את רוצה?

פרנקי: אני רוצה להיות לבד. אני רוצה לראות טלויזיה. אני רוצה לאכול גלידה. אני רוצה לישון. אני רוצה להפסיק לחשוש שנתקעתי בדירה שלי עם מניאק מזדיין!

ג'וני: את לא מתכוונת לזה. חייב להיות משהו שאני אגיד ויגרום לך להקשיב, כי אם רק תקשיבי לי יהיה קשר בינינו. על איזה תחנה זה?

פרנקי: מה?

(ג'וני ניגש לרדיו)

פרנקי: אפשר לדעת מה אתה עושה?

ג'וני: אני רוצה לברר מה הייתה המוזיקה שאהבת מקודם.

פרנקי: לא מעניין אותי יותר.

ג'וני: אותי זה מעניין. אם יוצא לך להתקל במשהו יפה- צריך להשיג אותו. (הוא רואה את שם התחנה ולוקח טלפון) דבליו.קיי.סי.סי (מחייג) אני חייב לך רבע דולר.

פרנקי: הוא מטורף. הוא מטורף.

ג'וני: (בטלפון) אפשר את המספר של דבליו.קיי.סי.סי? תודה.

(פרנקי מתארגנת לצאת)

ג'וני: לאן את הולכת?

פרנקי: החוצה. ואל תהיה כאן כשאני אחזור.

ג'וני: תוכלי להביא לי מלמטה גלידה? וניל שוייצרי.

פרנקי: עוף מפה אמרתי לך! (משליכה עליו חפצים) אתה מניאק! אתה אפס! אתה חתיכת... אוך!

ג'וני: (בטלפון) שלום, מרלון? קוראים לי ג'וני. חברה שלי ואני שכבנו ובזמן שנרגענו, שזה לדעתי החלק הכי יפה של הסקס, היא שמה לב שאתם משמיעים מוזיקה נורא יפה, והיא צדקה. הייתי רוצה לדעת מה שם היצירה ומי מבצע אותה כדי שאוכל לקנות את התקליט ולקנות לאהובתי, שדרך אגב, קוראים לה פרנקי. (פאוזה קצרה) באך. יוהן סבסטיאן. תקליטי קולומביה. (לפרנקי) את תזכרי את זה?

(פרנקי סוטרת לו, הוא סוגר את הטלפון והיא סוטרת לו שוב. הפעם הוא תופס את ידה על לחיו ומביא אותה לשפתיו ומנשק אותה)

ג'וני: אל תלכי.

פרנקי: למה אתה עושה את זה?

ג'וני: כי נמאס לי לחפש. כל מה שאני רוצה נמצא בחדר הזה.

(הוא מנשק אותה, היא נענית)