פישר קינג
פישר קינג הסצנה:
לידיה ופרי הולכים בדרך לביתה של לינדה אחרי דייט ראשון מוצלח -
ל: אתה לא חייב להגיד את זה.
פ: אני אף פעם לא אומר דברים שאני לא חייב להגיד.
ל: לא, אני מתכוונת שאתה לא חייב להגיד לי דברים יפים (נחמדים כאלה). זה קצת מיושן בהתחשב למה שאנחנו הולכים לעשות עכשיו.
פ: מה אנחנו הולכים לעשות?
ל: אתה מלווה אותי הביתה...
פ: מממ.... (אהההה...)
ל: ואני חושבת שאתה קצת נמשך אלי.
פ: זה נכון.
ל: ו.. אתה בטוח תרצה לעלות אלי לדירה ולשתות קפה.
פ: אני לא שותה קפה ( אני לא אוהב קפה)
ל: ואנחנו בטח נשתה ונדבר, ונכיר אחד את השני ונתחיל להרגיש בנוח אחד עם השניה ואז.. ואתה תישאר לישון ואז בבוקר אתה תתעור ותהיה מרוחק ותגיד שאתה לא יכול להישאר לארוחת בוקר.. אולי רק לכוס קפה.
פ: אני לא שותה קפה. (אני לא אוהב קפה).
ל: ואנחנו נחליף מס׳ טל׳ ואז אתה תלך וכנראה שגם לא תתקשר לעולם. ואני אלך לעבודה וארגיש כל כך טוב בשעה הראשונה ואז לאט לאט אני אהפוך לחתיכת זבל... אני לא יודעת למה אני שמה את עצמי במצבים האלה.. היה לי ממש נחמד איתך הערב. לילה טוב.
- לימדה רצה אל תוך הלובי של בניין הדירות שלה -
פ: מה לילה טוב??? סליחה!? חכי שנייה! היי, חכי רגע! בבקשה חכי רגע.
ל: תקשיב אני ממש לא מרגישה טוב...
פ: טוב, זה לא מפתיע אותי. אנחנו רק נפגשנו, שכבנו והספקנו להיפרד. וכל זה בטווח של 3 שניות.. ואני לא זוכר איפה הכנסנו את הנשיקה הראשונה שזה, לדעתי, החלק הכי טוב בסיפור...
ל: תקשיב, זה היה מאוד מיוחד לפגוש אותך. אבל אני ...
פ: זה היה גם בשבילי! אבל אני חושב שהגיע הזמן שפשוט תשתקי.
ל: ואני ממש רוצה שנסיים את זה כאן, עם הפתק שכתבת..
פ: את יכולה לשתוק בבקשה?
ל: מה ?
פ: אני לא עולה אלייך לדירה. זה ממש לא הייתה הכוונה שלי.
ל: אלוהים, אתה בכלל לא רוצה.
פ: לא! אני רוצה! מאוד רוצה! יש לי זיקפה בגודל של פלורידה בגללך. אבל אני לא רוצה אותך ללילה אחד. יש לי ווידוי קטן שאני צריך לספר לך...
ל: אתה נשוי?
פ: לא.
ל: אתה גרוש?
פ: לא.
ל: יש לך מחלה מדבקת?
פ: לא. תפסיקי רגע, בבקשה. אני פשוט מאוהב בך. ששש... ולא רק מהלילה הזה. אני מכיר אותך כבר לא מעט זמן.
אני יודע שאת יוצאת מהעבודה שלך כל יום בצהריים, נזרקת החוצה כדי לנשום אוויר ואז חוזרת חזרה פנימה בסבל נוראי ואחרי שלוש שניות יוצאת שוב פעם החוצה. ואז אני פשוט מלווה אותך לארוחת הצהריים שלך ואז אם עובר עלייך יום טוב, אז את עוצרת בחנות ספרים הפינתית וקונה הרומן האחרון שיצא.
ואני יודע בדיוק מה את מזמינה- ביום רביעי את הולכת ל ״דים סם״ שבשדרה. ואני יודע שאת אורזת חצי מהאוכל לטייקאווי לפני שאת חוזרת לעבודה. ואני יודע שאת שונאת את העבודה שלך בטירוף ושאין לך הרבה חברים שם. ו... אני יודע שלפעמים את מרגישה שאת לא כל כך מתאימה ושאת לא מרגישה נפלא כמו שאר האנשים (העובדים). ושאת קצת בודדה וקצת עצובה.. ואני יודע שאני אוהב אותך. ממש אוהב אותך. ואני חושב שאת הדבר הכי טוב שקרה לי אחרי מתלה לתבלינים ששמתי במטבח. ואני אתרסק אם אני לא אצליח לקבל ממך את הנשיקה הראשונה. ואני לא! אני לא אשאר מרוחק ממך. ואני אחזור לפה מחר על הבוקר ואני אתקשר אליך היום בלילה אם רק תתני להתקשר.
אבל! אני אומר לך את זה עכשיו, זה לא יעזור לך! אני לא שותה קפה איתך.
ל: אתה אמיתי, נכון? טוב, לילה טוב. אתה יכול להתקשר אלי. (הולכת)
פ: טוב. רגע, לא נתת לי את המס׳ שלך.