סיפורו של ויל האנטינג
סקיילר:למה את אומר את זה?? מה האובססיה שלך לגבי הכסף הזה ?
אבא שלי נפטר כשהייתי בת 13 ואני ירשתי את כל הכסף שלו. אתה לא חושב שבכל יום אני מתעוררת ואני חושבת, שהלוואי והייתי יכולה לתת הכל בחזרה, והייתי נותנת את הכל בשנייה אחת.
אם רק הייתי יכולה להיות איתו רק לעוד יום אחד, אבל אני לא יכולה. ואלה החיים שלי, אני צריכה להתמודד איתם, אז אל תזרוק עלי את החרא שלך, שאתה זה שמפחד!
וויל : אני מפחד ? ממה אני מפחד?
סקיילר: אתה מפחד ממני. מפחד שאני לא אוהב אותך בחזרה. ואתה יודע מה? גם אני מפחדת, אבל כוס אמק! אני מוכנה לנסות! לפחות אני אמיתית איתך בקטע הזה.
וויל: אני לא אמיתי איתך ?
סקיילר: מה עם ה -12 אחים שלך ?? (וויל עושה פרצוף מאוכזב ומתחיל לאסוף את הבגדים וללכת, סקיילר עוצרת אותו ואומרת) לא, אתה לא הולך !
וויל : מה את רוצה לדעת ? מה את רוצה לדעת ? הא? שאין לי 12 אחים ? שאני יתום מסכן ? לא כדאי לך לשמוע את זה..
סקיילר: אני לא ידעתי .... לא ידעתי..
וויל: את לא רוצה לשמוע. את לא רוצה לשמוע שכיבו עלי סיגריות כשהייתי קטן. והצלקת הזאת ? זה לא ניתוח! הוא דקר אותי הבן זונה! את לא רוצה לשמוע את כל החרא הזה.
סקיילר: אני רוצה לשמוע כי אני רוצה לעזור לך ...
וויל: לעזור לי ?! למה? מה ? יש לי שלט על הגב שכתוב עליו "תצילו אותי" ???
סקיילר: לא ...
וויל: אני נראה לך אחד שזקוק לעזרה ?
סקיילר: לא אלוהים!, אני רק רוצה להיות איתך כי אני אוהבת אותך.
וויל : אל תזייני לי את השכל! אל תספרי לי סיפורים !
סקיילר : אני אוהבת אותך, אני רוצה לשמוע אותך אומר שאתה לא אוהב אותי, כי אם תגיד את זה אני לא אתקשר אלייך יותר, ואני אצא לך מהחיים. אם זה מה שאתה רוצה.
וויל (פאוזה .... מסתכל למטה...) אני לא אוהב אותך.
(עוקף אותה, לוקח את הבגדים ויוצא מהחדר, היא נשארת)