ארווה: מתי אמא שלך מגיעה?

קמי: בשבוע הבא

ארווה: בת כמה היא?

קמי: 51

ארווה: (לוקח תכשירים) לנפילת לחיים, קמטים עמוקים, אפקט של הרמה מיידית

קמי: לא...היא תיעלב אם אתן לה אותם

ארווה: אלה הקרמים של קתרין דנב, זה צריך להחמיא לה. חכי, לא הראיתי לך בעצם

ארווה מראה לקמי עיצובים של כרטיסי ביקור שלו כסוכן

ארווה: עבדתי בלילה על כרטיסי הביקור שלי כשהישאם יבחר בי לסוכן צעיר.

קמי: טוב מאוד

אוורה: אז בעניין בע הנייר אני עדיין מתלבט בין "חדר שינה ורסאי" לבין "חלום הוואנה" קצת שובב. זה אפל מאוד.

קמי: זה אפל מאוד. זה מואר יותר, זה מתאים לך

ארווה: כן את צודקת

קמי: אתה יודע אם אתה צריך עזרה כדי להכין את המועמדות שלך....או לא יודעת, לערוך תחקירים או משהו כזה. אל תהסס, טוב? ככה כשתה תהיה סוכן אני אוכל להיות העוזרת שלך.

ארווה: (מתרגש עד דמעות) תודה קמי, נדיר למצוא חברים אמיתיים במקצוע הזה. זה מרגש אותי מאוד.

מתחבקים

ארווה: ואת יודעת, אני יודע על אבא שלך

קמי: באמת?

ארווה מהנהן

קמי: איך?

ארווה: רואים את זה

קמי:באמת?

אבל...אתה לא כועס?

ארווה: לכל אחד יש את הזכות לסודות קטנים

קמי: אוקיי, קול. אני רציתי לספר, אני נשבעת אבל לא מצאתי את הרגע הנכון.

ארוווה: זה באמת מצחיק,  כשחושבים על זה, אני מפנטז על אבא שלך מאז גיל 8. הזקפות הראשונות שלי היו מול "גרייסטוק" כשהוא היה עירום בג'ונגל. ושהוא ערף את ראשו של היגלנדר בחרב הגדולה שלו. את לא כועסת עליי שאני מספר לך את זה?

קמי: לא