אופטימיות היא שם המשחק
רקע:
פט התאשפז בבית חולים פסיכיאטרי אחרי תקרית אלימה עם המאהב של אשתו, עכשיו הוא השתחרר ונמצא בטיפול. פה הוא פוגש את טיפני שהיא גיסתו של החבר הכי טוב שלו, גם היא עם עבר מעורער אחרי שהתאלמנה- בסצנה הבאה הם קבעו למסעדה כידידים.
פט: את נראת נחמד.
טיפני: תודה. למה הזמנת קורנפלקס?
פט: למה הזמנת תה?
טיפני: כי הזמנת קורנפלקס.
פט: הזמנתי קורנפלס כי לא רציתי שתטעי ותחשבי שזה דייט.
טיפני: זה עדיין דייט אם אתה מזמין קורנפלקס.
פט: זה לא דייט. אז איך הולך הקטע שלך עם הריקודים?
טיפני: הולך טוב. איך הולך עם הקטע של הצו הרחקה שלך?
פט: לא הייתי קורא לצו הרחקה "הקטע שלי", אבל לחזור לניקי, זה הקטע שלי ואני... אני מתקדם יפה. מלבד תקרית קטנה במשרד של הרופא.
טיפני: והכאילו תקרית עם המשקולות...
פט: כן. זה היה משהו עם ההורים שלי. הלוואי שהייתי יכול להסביר את הכל לניקי במכתב כי זה שולי ואני יכול פשוט להסביר לה שבעצם לא איבדתי שליטה, שבעצם המצב שלי ממש טוב.
טיפני: אני יכולה לתת מכתב לניקי. אני רואה אותה לפעמים עם אחותי.
(שתיקה)
פט: זה יהיה כל כך מדהים אם תוכלי לתת לניקי מכתב ממני.
טיפני: אני אצטרך להסתיר אותו מורוניקה, היא לא בעד לעבור על החוק- מה שמכתב בעצם עושה.
פט: אבל את מוכנה לעשות את זה?
טיפני: אני אצטרך להיזהר. אני גם ככה הולכת על ביצים עם המשפחה שלי, אתה צריך לשמוע איך איבדתי את העבודה שלי.
פט: איך איבדת את העבודה שלך?
טיפני: בזה ש... עשיתי סקס עם כל האנשים במשרד.
פט: כל האנשים?
טיפני: הייתי מאוד מדוכאת אחרי שטומי מת. היו לי הרבה אנשים.
פט: אנחנו לא חייבים לדבר על זה.
טיפני: תודה.
פט: כמה היו שם?
טיפני: 11
פט: וואו
טיפני: אני יודעת.
פט: אני לא אדבר על זה יותר.
טיפני: אוקי.
פט: אני יכול לשאול אותך רק עוד שאלה אחת?
פט: היו שם נשים?
טיפני: כן
פט: באמת?
טיפני: כן.
פט: איך זה היה?
טיפני: לוהט.
פט: אלוהים ישמור.
הן היו כאלו... נשים מבוגרות.. כמו מורה סקסית שמנסה לפתות אותך...
טיפני: שגרמה לי לשבת עליה ולעשות דברים? כן.
פט: מה? ישבת עליה?
טיפני: כן
פט: היא אמרה לך מה לעשות?
אלוהים ישמור..
ניקי שנאה שהייתי מדבר ככה. היא גרמה לי להרגיש כמו סוטה. אולי כדי שנשנה נושא.
טיפני: לי זה לא מפריע.
פט: לא מפריע לך, אה?
טיפני: לא.
אבל אז אנשים התחילו לריב המגרש חניה, בשירותים... והבוס קרא לי אליו, וניסה להפיל את כל האשמה עלי. אז האשמתי אותו בהטרדה. ואז הם פיטרו אותי, שלחו אותי הביתה ורשמו לי כל מיני תרופות.
פט: אני מבין. השיר כשהתנגן כשאשתי... הייתה באמבטיה עם המורה להיסטוריה...
טיפני: שמעתי על זה.
פט: היה השיר חתונה שלי. וכששמעתי אותו אני השתגעתי. לפעמים אני שומע אותו אפילו כשהוא לא באמת מתנגנן.
טיפני: וואו
פט: כן. אז נתנו לי תרופות. ואני מתבייש בזה.
טיפני: כן
פט: אז אני מבין./ אז אני יודע
טיפני: כן אתה מבין./ כן אתה יודע.
פט: אני פשוט צריך למצוא אסטרטגיה, את מבינה?
טיפני: גם אני.
פט: כדי שנחזור למכתב.
טיפני: כן, בוא נחזור למכתב.
פט: מה אם תספרי לניקי כשוורוניקה תהיה בשירותים?
טיפני: כן. כן, זה יכול להצליח/לעבוד. אני אוהבת את זה.
פט: אוי אלוהים, אני אלך הביתה לכתוב את המכתב עכשיו.
טיפני: טוב.. אני יכולה לפחות לסיים את התה?
פט: מה?
טיפני: התה שלי. אני יכולה לסיים אותו?
פט: חכי רגע. ורוניקה סיפרה לניקי על הארוחה שלנו?
למה שהיא תעשה את זה? זה היה מבחן?
טיפני: הייתה לי הרגשה כזאת, כן.
פט: לעזאזל. ידעתי. זה היה מבחן. איך הלך לי? נראה לי שהייתי לא רע.
טיפני: כן היא אמרה שבסך הכל היית בסדר.
פט: "בסך הכל"? היה איזה חלק שלא הייתי בסדר?
טיפני: לא , היא אמרה שהיית בסדר, אבל אתה יודע.
פט: לא. אני לא יודע.
טיפני: אתה יודע. כמו.. מי שאתה. זה בסדר, תרגע.
פט: מה זאת אומרת? איך אני? מה זה אומר?
טיפני: בערך כמוני.
פט: "בערך כמוך?" אני מתפלל לאלוהים זה לא מה שהיא אמרה לניקי.
טיפני: למה?
פט: כי... זה פשוט לא נכון, להזכיר אותי ואותך באותה קטגוריה, זה... זאת אומרת זו טעות. וניקי לא תאהב את זה. במיוחד אחרי כל החרא שהרגע סיפרת לי.
טיפני: אתה חושב שאני יותר משוגעת מימך?
פט: בגלל... (צוחק ותופס את עצמו). אנחנו שונים... זאת אומרת...
טיפני: אלוהים אדירים/ אוי אלוהים. אוי... אתה הורג אותי. אתה יודע מה? תשכח שהצעתי לעזור לך. תשכח מכל הרעיון המזויין. כי זה כנראה היה משוגע לגמרי כי אני כל כך הרבה יותר משוגעת מימך.
פט: תנמיכי את הקול שלך.
טיפני: (צועקת בשיגעון) אני הזונה המשוגעת עם הבעל המת!