קיבוצניקים
יאיר וניקי
יאיר: אני מצטער..אני פחות, פחות בא לי עכשיו
ניקי: אתה בכלל רוצה להיות פה, איתי?
יאיר: כן
ניקי: או שאתה רוצה להיות עם החברים שלך להשתכר איתם, לעשן שכטה עם רז? להפליג איתה?
יאיר: ניק זה, ממש קרה עכשיו , וזה היה נורא מהר, אז..
ניקי: זה תמיד קורה לך מהר זה ממש לא עניין של זמן ,עוד חודש חדשיים שנחזור למינכן אתה תרגיש טוב יותר? חשבת על זה?
יאיר: על מה?
ניקי: על זה שנחזור לחיים שלנו לבית שלנו.
תחשוב על זה, תחשוב על זה שנחזור ליום ראשון בבוקר בדאובלשטארסה, לאופניים... ללצאת עם סטפי ומוניקה. פשוט להיות רק שנינו.
אתה מתגעגע?
יאיר: כן. ברור. ברור. בואי ננוח אני גמור.
ניק נו... תעזבי את זה עכשיו. בואי לפה.
ניקי: אני לא יכולה, אני שומעת את זה בנשימות שלך.
יאיר: מה את שומעת בנשימות שלי?
ניקי: שאין לך כוח
יאיר: מה אין לי כוח?!
ניקי: אתה לא רוצה להיות פה. נכון?
יאיר: טוב די אני... אני חייב לצאת קצת
ניקי: לא אתה לא אנחנו עכשיו מדברים על זה.
יאיר: אני יוצא דיי
ניקי: אתה הולך אליהם נכון?
יאיר: אני לא יודע אם אני הולך אליהם
ניקי: אתה רוצה להחילט אם אתה רוצה להיות איתי או לא? לא מחר או עוד שבועיים, עכשיו אני רוצה שתחליט.
יאיר: למה אני צריך להחליט עכשיו?
ניקי: ככה כי אני רוצה לדעת עכשיו.
יאיר: עכשיו אני הולך
ניקי: לא אתה לא. אתה מחליט אם אתה רוצה להישאר איתי או לא. כן או לא?
יאיר: לא
ניקי: אוקי
יאיר: אני מצטער נו זה...
ניקי: תעוף מפה. תעוווווווףףףףף מפהההה לא רוצה לראות אותך יותר בחיים שלייי תעוףףףף אפס!