שירה: סליחה על התערוכה

אבינועם: כאילו "עבדים היינו לפרעה" ורואים שוט מצליף
כמה נמוך אפשר לרדת?

שירה: עזוב, היא סתם, היא פרובוקטורית כזאת. אל תתרגש

אבינועם: לפעמים שאני מגיע למקומות כאלה אני מרגיש כאילו אני חי בכוכב אחר

שירה: או שהם חיים בכוכב אחר
(שתיקה)
באמת לא התנשקת?

אבינועם: באמת, באמת

שירה: היית רוצה?

אבינועם: לא

שירה: אתה מאמין למה שאתה אומר?

אבינעום: לא
זה פשוט משהו שהוא בגדר הלא אפשרי.

שירה: נכון
אני יודעת מה יקרה

אבינועם: מה יקרה?

שירה: הם יעיפו אותך מהחברה החרדית

אבינועם: טצו טצו טצו… המרצים שלך ייתנו לך ציונים נמוכים

שירה: ההורים שלך יפסיקו לדבר איתך

אבינועם: לא, לא, לא ההורים שלך יממנו לך פסיכולוג שיבדוק מה קורה עם הבת שלהם..

שירה: נכון

אבינועם: שהיא ככה מתחזקת..

שירה: צריך לבדוק

אבינועם: יוצאת עם חרדי..

שירה: בסדר גמור

אבינועם: הם יחליפו את המזוזות בבית

שירה: טוב, אז אתה תפסיק ללמוד בישיבה, ואז אנחנו נשכב

אבינועם: קודם כול את ת…. תתחילי ל…

(מנשקת אותו)

שירה: כמו שאמרת לגדליה- חד פעמי

אבינועם: בדיוק, חד פעמי

שירה: בסדר
ביי

אבינועם: ביי