ברבור שחור

תומא: כן נינה?

נינה:   יש לך רגע? עכשיו זה לא זמן טוב?

תומא: עכשיו זה מעולה. אז...

נינה:   רק רציתי להגיד לך שהתאמנתי בריקוד הקודה אתמול בלילה וסיימתי. חשבתי שכדאי שתדע.

תומא: אוקיי נינה תראי. בכנות- לא אכפת לי מהטכניקה שלך. את אמורה לדעת את זה כבר.

נינה:   כן, אבל אתמול..

תומא: לא. בכל מקרה, כבר בחרתי בורוניקה. מצטער. מצטער. (פותח לה את הדלת)

נינה:   בסדר, תודה.

תומא: (טורק את הדלת) זהו? לא תנסי לשנות את דעתי? אני בטוח שחשבת שיש לך סיכוי..אחרת מה את עושה פה כשאת נראית כמו איזו בובה?

נינה:   באתי לבקש את התפקיד.

תומא: טוב, האמת היא, כשאני מסתכל עלייך- אני רואה רק את הברבור הלבן. כן, את יפהפייה, אמיצה, שברירית. הליהוק המושלם. אבל הברבור השחור? זאת עבודה מאוד קשה לרקוד את שניהם.

נינה:   אני יכולה לרקוד גם את הברבור השחור.

תומא: באמת? ב4 שנים שאת פה בכל פעם שאת רוקדת אני רואה שאת אובססיבית שכל צעד וצעד יהיה נכון, אבל מעולם לא ראיתי אותך מאבדת שליטה. אף פעם. כל המשמעת הזאת, בשביל מה?

נינה:   אני רק רוצה להיות מושלמת.

תומא: את מה?

נינה:   אני רוצה להיות מושלמת.

תומא: שלמות היא לא רק עניין של שליטה. אלא גם עניין של שחרור. את צריכה להפתיע את עצמך כדי שתוכלי להפתיע את הקהל. את צריכה להתעלות על עצמך. ולמעט מאוד בנות יש את זה.

נינה:   אני חושבת שיש לי את זה.... (מנשק אותה)

תומא: אחח. נשכת אותי? אני לא מאמין שנשכת אותי.

נינה:   אני מצטערת

תומא: זה פאקינג כואב.

(נינה יוצאת)