מטומטמת

סדרה: מטומטמת עונה 1 פרק 4
יוצרת: בת חן סבג
רקע: דודי ותמי נוסעים להשקת הספר האירוטי המבוסס על תמי, אותו כתב האקס המיתולוגי שלה- נגיסו.
בזמן האירוע, דודי נכנס לשירותים ובמשתנה לידו נמצא נגיסו...
הוסיף למאגר: גיא אלון

דודי:
אחח.. אלוהים... האישה הכי סקסית בחדר זאת אישתי.
תמי:
מה זה... זהו, אתה כבר שיכור? אני גאה בך. הוא קצת הגזים קודם, נגיסו
דודי:
את חושבת?
תמי:
כן, אבל יצאת מלך.
דודי:
תשמעי, אני לא בשום סוג של תחרות איתו. (פאוזה - תמיצוחקת) אני דווקא מפרגן.
תמי:
שקרן...
דודי:
רסמי, אני מפרגן... הסופר האתיופי הראשון – כבוד
תמי:
לא, אני חולה עליך... "מפרגן"
דודי:
רק שבתכל'ס, לפי הגודל חבילה שלו הוא היה צריך לכתוב סיפור קצר...
תמי:
מה?...
דודי:
ששש.. עזבי, לא נעים עכשיו. רק בואי תסכימי איתי שאתיופים זה לא כושים.
תמי:
דודי, על מה אתה מדבר?
דודי:
פגשתי את נגיסי במשתנה...
תמי:
לא, שאני אבין כאילו אתה מבסוט כי ראית לו את הזין?
דודי:
"זין", בואי לא ניסחף... אז מה... שננשנש איזו אינג'ירה? (תמי לא מגיבה)
מה, מה עשיתי...
תמי:
כלום.
דודי:
הוא השתין לידי ויצא שראיתי, זה לא היה בכוונה.
תמי:
טוב דודי, תעשה לי טובה.
דודי:
תראי, תראי איזה פוזות הוא עושה למצלמה... מי ישמע, מייק טייסון. מוכר לוקשים לבחורות. תאמיני לי, הוא גאון.
תמי:
טוב, חלאס עם זה, דודי.
דודי:
ומה הסתומות יודעות? יש להן את הספר בראש, עאלק מאהב... (צוחק, מבסוט מעצמו) מסכנות, תאמיני לי...
תמי:
טוב, אתה מוכן לסתום את הפה כבר?!
דודי:
הן לא יודעות שנגיסו הוא סופר, יש לו עיפרון בין הרגליים, ככה שגג, אבל גג הוא יכול לעשות להן נעים בגב.
תמי:
דודי! (דודי ממשיך לצחוק וליהנות מעצמו)
דודי:
עכשיו אני מבין למה בכית, זה היה מהבאסה. (תמי שותקת כמה שניות)
תמי:
הגודל לא קובע, אידיוט.
דודי:
אה, לא?!
תמי:
לא, לא צריך הרבה כדי לענג אישה.
דודי:
(נכנס לדבריה) אני מסכים איתך, אבל משהו צריך.
תמי:
דודי, אני ככה מלהוריד לך סטירה.
דודי:
את הצלת לו את החיים יפה שלי, עד שהגעת הוא היה בטוח שזה נקודת חן...(שוב צוחק...)
תמי:
(מביטה בו, שותקת שנייה ואז...) נגיסו הוא אחד היותר טובים שהיו לי.
דודי:
וואלה?!
תמי:
וואלה. תאמין לי שהוא יודע לפצות...משהו.
דודי:
(בהיסוס משהו) מה... מה את מתכוונת...
תמי:
עזוב, דודי.
דודי:
לא, לא, מה... מה הוא כבר יודע לעשות?
תמי:
טוב, דודי עזוב. אנחנו לא נפתח את זה עכשיו.
דודי:
נו, למה לא? את פתחת את זה, אז בואי תסבירי לי, מה הוא... הוא יותר טוב ממני?
תמי:
טוב, דודי, אנחנו לא בבית, שקט.
דודי:
לא, לא, אני רוצה בבקשה שתעני לי. מה, הוא עושה דברים שאני לא עושה?
תמי:
טוב, דודי, בוא נעוף מפה. שקט.
דודי:
לא, אני רוצה שתעני לי, מה הוא עשה לך עם הנגיס שלו שהיה כל כך טוב?
תמי:
לא, אני בחיים, אבל בחיים לא התביישתי ככה.
דודי:
אל תתחמקי עכשיו. אני רוצה לדעת.
תמי:
די, דודי, מה אתה רוצה לדעת? אתה לא מבין שאני אמרתי את זה רק כדי שתשתוק...
דודי:
אל תתקפלי, את התכוונת לזה ואני לא זז מפה עד שאת מספרת לי! למה את בוכה?
תמי:
רק רציתי ערב אחד להרגיש כמו האלילה בספר הזה. זהו, זה מה שרציתי להרגיש. ואתה, בשנייה באת והורדת אותי. אתה לא מבין שהייתי צריכה את זה לעצמי? אתה לא מבין? ואתה בא לכאן ואתה רק הורס לי. (דודי מנסה לחבק, להתנצל בדרכו)
תמי:
(הודפת אותו) די
דודי:
מאמי... (תמי ממשיכה להדוף אותו) סליחה מאמוש... מאמוש אני מצטער, אני...
תמי:
עזוב, דודי.
דודי:
אני אידיוט. נו, די. בואי נחזור פנימה