402. פנים. בית דודי ותמי. יום.
תמי בשמלת ערב, מתארגנת ליציאה. בעיצומו של ויכוח עם דודי.

תמי:
אבל למה אתה הופך את זה לזול? הסקס זה לא האישיו פה!
דודי:
אז מה זה? בואי תסבירי לי.
תמי:
עוד פעם?
דודי:
בבקשה, אני מקשיב.
תמי:
אתה לא מקשיב, אתה חופר! זאת פעם ראשונה שמישהו משלנו מספר את הסיפור הזה. נגיסו הוא...
דודי:
הוא מה? הוא אתיופי, זה הכל! אם ישראלי היה כותב את השיט הפורנוגרפי הזה, כלב לא היה קורא את זה!
תמי:
(נוקשה) כי אתיופי הוא לא ישראלי בעינייך?
דודי:
נו באמת, זה לא מה שהתכוונתי.
תמי:
טוב, די... אין לי כוחות לזה. אני שואלת בפעם האחרונה, אתה בטוח שאתה לא רוצה לבוא איתי?
דודי:
אז את הולכת?
תמי (בקריזה):
לא! אני יורדת לאם פם, בשביל זה התלבשתי
ככה!
דודי:
(אבוד) למה תמי, למה כל כך חשוב לך ללכת?
את רואה מה זה עושה לי.
תמי:
אני מצטערת, במבוש... אבל זה שלך, אז תתמודד.
דודי:
(מתפרץ) אני מתמודד, כיבינימט! רק אלוהים יודע כמה! כל העולם יודע בדיוק איך אשתי מזדיינת, עם זה אני מתמודד!
תמי:
אתה צעקת עליי עכשיו?
דודי:
את רוצה לראות אותו, נכון?
תמי:
אתה נורמלי? אני לא בקשר אתו שנים.
דודי:
בגלל זה את מתגעגעת.
תמי:
לא, אתה צריך טיפול.
דודי:
לגיטימי, האקס המיתולוגי שלך. את יכולה להגיד, אני לא אפגע.
תמי:
אני הולכת, שיהיה לך אחלה ערב. (פונה לצאת)
הוא מזנק מבוהל ואוזק אותה לכיסא.
תמי:
תגיד לי, אתה איבדת את זה?!
דודי:
אני רוצה שתודי.
תמי:
להודות במה, פסיכופט?!
דודי:
שהספר של נגיסו עושה לך את זה.
תמי:
דודי, תעיף ממני את האזיקים, אני לא צוחקת
אתך...
דודי:
תודי ואני נותן לך ללכת.
תמי:
ריבונו! כמה אידיוט עשית אותו, כמה?!
דודי:
תודי שזה מחרמן אותך, שאת גאה להיות ההשראה לספר המזורגג הזה. אני רוצה לשמוע אותך אומרת את זה.
תמי:
אתה רוצה שאני אצרח?
דודי:
למה כל כך קשה לך להודות? זה מה שמפחיד אותי.
תמי:
כי זה לא נכון.
דודי:
זה אנושי. ואני לגמרי מבין. ואני באמת ארגיש טוב יותר אם פשוט... תגידי את זה.
תמי:
(שתיקה) בסדר. זה... זה עושה לי את זה.
דודי:
מה בדיוק?
תמי:
לא יודעת, ה... הספר, הדמות הזאת. זה גורם לי להרגיש...סקסית, נחשקת. וזה... זה נחמד, זה הכל.
(דודי מגיש לה את מפתחות האזיקים בכאב.)
(משחררת את עצמה) פעם הבאה שאתה עושה
את זה אני מתגרשת ממך.
היא מבחינה בדודי השבור ומתרככת. שתיקה.
תמי:
אמרת שתבין...
דודי:
אני מבין. זה פשוט... אני מצטער, את יכולה ללכת.
תמי:
(מתיישבת לידו) במבוש...
דודי:
(נואש) תגידי לי מה אני עושה לא בסדר?
תמי:
די, אין לזה שום קשר אלייך.
דודי:
אם אשתי צריכה ספר כדי להרגיש נחשקת, אז משהו אני עושה לא בסדר.
תמי:
בולשיט, אני מטורפת עלייך ואתה כל מה שחלמתי עליו ויותר. הספר האידיוטי הזה הוא...
הוא בוסט לאגו, זה הכל.
דודי:
נשבעת?
תמי:
בספר תורות.
שתיקה. הוא מלטף את פניה.
דודי:
כמה אני אוהב אותך, אדיסו.