טוטסי

סרט:  טוטסי
במאי: סינדי פולק
רקע: מייקל עוזר לחברתו סדני להתכונן לאודישן לסדרה אחרי שהביעה בפניו את החששות שלה.

מייקל:מקריא מהטקסט)
"אין לך גבר אז את מתנהגת כמו גבר"
סדני :(היא משחקת בעל פה)
"אתה טועה דק' ברוסטר, אני גאה מאוד להיות אישה"
מייקל:
רגע סידני, האיש מתייחס אליך כמו זבל, כי את אישה והוא רופא גדול, נכון?
אבל את לא חייבת לסבול את זה, דברי איתו ברמה שלו.
סדני:
תראה לי למה אתה מתכוון.
מייקל: (מחקה אישה)
"אתה טועה, דק' ברוסטר. אני גאה מאוד להיות אישה!"
סדני:
אתה רואה, אני לא יכולה לעשות את זה טוב כמוך.
מייקל:
כן את כן.
רק תהפכי את המצב לטובתך. קדימה.
סדני:
"אתה טועה דק' ברוסטר, אני גאה מאוד להיות אישה"
איפה אני טועה?
מייקל:
אני לא יודע מה את משחקת
סדני:
אני משחקת זעם. אני זועמת.
אמרת לי להפוך את המצב לטובתי אז אני משחקת זעם.
מייקל:
זה זעם?
סדני:
יש לי בעיה לבטא כעס.
מייקל:
נכון יש לך.
אבל אני אגיד לך משהו למאות השחקניות שנבחנות על התפקיד אין שום בעיה לבטא כעס, הן לא פוחדות לעבוד, הן לא פוחדות להשקיע את הנשמה ולעשות את זה.
סדני:
על תכעס עליי!
מייקל:
אז תפסיקי להתנהג כמו סמרטוט!
סדני:
אני לא סמרטוט!
מייקל:
תשחקי. עכשיו. קדימה
סדני:
"אתה טועה דק' ברוסטר, אני .... (נתקעת)"
מייקל:
תמשיכי
סדני:
"אתה טועה דק' ברוסטר.... (נתקעת)"
מייקל:
מה צריך לעשות? להרביץ לך?
סדני:
"אתה טועה, דק' ברוסטר. אני גאה מאוד להיות אישה!
ואני גאה בבית החולים הזה, ולפני שיהרס בגלל העריצות הקטנונית .."
מייקל:
תכעסי אבל תשארי בשליטה.
סדני:
"אני אמליץ בפני ההנהלה לזרוק אותך לרחוב"
מייקל:
אל תאבדי את זה.
סדני:
"יום טוב דק' ברוסטר."
מייקל:
אל תייללי כמו שחקנית סוג ב'..
סדני:
"אמרתי, יום טוב!"
מייקל:
לא רע. זה היה טוב.
סדני:
הרגשת כמה שנאתי אותך?
מייקל:
כן
סדני:
באמת הרגשת?
מייקל:
כן, בגלל זה אני הולך.
סדני:
רגע, לאן אתה הולך?
איך אני ארגיש ככה גם מחר? איך אני אצליח לכעוס על אדם זר?
מייקל:
בסדר, אני אאסוף אותך בעשר ואגרום לך לכעוס עליי.