יונה

סרט:  יונה
במאי: ניר ברגמן
רקע: יונה נכנסת לביקור אצל דוקטור לוריא - מנהל מחלקה סגורה בבית חולים פסיכיאטרי "טלביה".
הוסיפה למאגר: יסמין דוד

יונה:
הלו דוקטור שלי. (נשכבת על הספה בחדר שלו) מה שלומך?
לוריא:
אמא שלך ביקרה כאן.
יונה:
באמת? מה היא סיפרה לך?
(לוריא קם מהכסא שלו ומתקרב ליונה)
לוריא:
היא סיפרה על ניסיון ההתאבדות אחרי ההפלה. ועל הפרידה מגבי.
יונה:
ניסיון התאבדות... לקחתי שני כדורי שינה, נכנסתי לאמבטיה.
לוריא:
למה נפרדתם?
יונה:
הוא לא הסכים שמישהו יקרא את "אבשלום". השיר שכתבתי אחרי ההפלה.
לוריא:
בת כמה היית?
יונה:
17. מה היא עוד סיפרה?
לוריא:
כשהייתן את והחברה שלך מירקה בגיל 12 עברתן ניסיון אונס על ידי נערים מהמעברה. היא שמעה את זה מאמא של מירקה. היא אמרה שאת לא סיפרת כלום. את זוכרת דבר כזה?
יונה:
נאנסתי מאז כל חצי שנה בערך. הייתי מקצרת בכוונה דרך המעברה. אתה חושב שרציתי בזה דוקטור?
(יונה מתפוצצת מצחוק)
לוריא:
היא סיפרה לי גם על הריב הגדול ביניכן בגיל ההתבגרות, כשקראת את הספר שתיאר את הקרב בו נהרג אבא. היא זכרה את הלילה הזה טוב מאוד, זה היה... שלג ראשון בכפר אונו. כל התרנגולות שם קפאו למוות והיא הייתה צריכה לשחוט את כולן. ואת באותו לילה קראת את הספר שתיאר את המוות של אבא שלך באופן לא כל כך הרואי.
יונה:
לא כל כך הרואי? זה מה שהיא סיפרה לך? הם ישנו בבוקר על הגבעה. מוקדם בבוקר באו ערבים ושחטו אותם ופיזרו חתיכות שלהם על כל הגבעה. אין בקבר של אבא אבא. סתם חול.
לוריא:
את כועסת עליו?
יונה:
מה פתאום? הוא עזר לי להשתחרר מהצבא. אני יתומת מלחמה.
לוריא:
יונה. כל הניסיונות שלי ללמוד להכיר אותך נתקלים בחומת האינטליגנציה שלך, בשקרים מלאי הדמיון שלך. את מבינה על מה אני מדבר? את מניחה את המילים שלך כחומת מגן.
תראי. אני מאוד נהנה לדבר איתך על אומנות, לשמוע את השירים, אבל איך כל זה יפתור את בעיית החרדות וההלוצינציות?
יש לנו כדור משוויץ, זה טיפול חדשני שכמעט לא נוסה..
יונה: (קוטעת אותו)
אל-אס-די? שמעתי על הכדור הזה. אני רוצה.