החיים זה לא הכל

סדרה:  החיים זה לא הכל
יוצר דניאל לפין
בימוי: עדי בנימינוב

גדי:
מה שלומך?
דפנה :
בסדר. אתה מוכן לצאת?
גדי :
לאן?
דפנה :
למגשר. אתה לא זוכר שקבענו ללכת היום למגשר לנסח את ההסכם?
גדי :
נכון ההסכם. אני שונא את ההסכם.
דפנה :
גדי בלי ההסכם הפרידה הזאת לא תצליח.
גדי :
לא תצליח. נגיד שחזרנו כי נכשלנו בפרידה.
דפנה :
חייבים הסכם. אמרת שאתה מסכים להסכם. אתה הסכמת, אני הסכמתי ביחד הסכמנו.
שנינו סיכמנו זה היה הסיכום. זה כבר סוכם.
גדי :
יפה.כל ההטיות האפשריות של השורש ס.כ.מ. יפה!
דפנה  :
לאן אתה הולך עכשיו?
גדי :
לסרט עם דני פלודה.
דפנה :
מי זה דני פלודה?
גדי :
דני פלודה היה חבר הכי טוב שלי ביסודי. לא דיברתי איתו 20 שנה. פתאום התקשר, עבר לת"א מחדש קשר עם חברים ישנים.
דפנה :
כל כך לא אחראי!
גדי :
בואי נתקשר למגשר נדחה אותו למחר. אני יתקשר למגשר. הנה אפילו יצא חרוז.
דפנה :
אין מחר אני עסוקה מחר. תתקשר תבטל את הסרט.
גדי :
ביטלתי פעם אחת,, אי אפשר לבטל פעמיים, מה דני פלודה יגיד?
דפנה :
מה אתה מביא לי את דני פלודה? 15 שנה אנחנו מכירים פתאום דני פלודה? עכשיו תבטל את דני פלודה אחרת תראה מה יהיה לך.
גדי : (מתקשר לדני)
הלו דני פלודה,  גדי נוימן. אני לא יכול לבוא לסרט. ככה .אני לא יכול. כי ככה. ביי.
דפנה :
אתה זועף.
גדי :
לא זועף.
דפנה :
זה פרצוף זועף. יש לך זעפות בפנים.
גדי :
איפה זה המגשר?
דפנה :
בישראליש 12.
גדי :
ליד קנובלר.
דפנה:
קנובלר בישראליש?
גדי :
ישראליש 14. שם אידיוטי לרחוב ישראליש....ישראליש.
(הטלפון של גדי מצלצל)
הלו. דני פלודה. רגע אני אשאל, אני יכול ללכת להצגה שניה עם דני פלודה?
דפנה :
מה אתה ילד בן 8? מה אתה שואל אותי.
גדי :
זה יסתיים עד 21:00? הסרט  ב21:30.
דפנה :
אני חושבת שזה הסתיים עד 21:00 !
גדי :
הלו, דני פלודה אני יכול לבוא. מרשים לי. בסדר 21:15 ליד הקופות.
דפנה :
למה אתה קורא לו דני פלודה?
גדי:
קוראים לו דני פלודה, איך את רוצה שאני אקרא לו חיים שוורצמן?
דפנה :
אתה יכול לקרוא לו נגיד ... דני.
גדי :
היו שני דני בכיתה קראנו לו דני פלודה כדי לא להתבלבל וזה נשאר.  יאללה בואי נזוז אני ממהר לסרט.