בנות

סדרה:  בנות
במאי/ת: לינה דנהאם
תסריטאי/ת: לינה דנהאם
רקע: האנה בתקופה לחוצה, לפני דד ליין שקשור בהוצאת הספר הראשון שלה,
ההפרעה של טורדנות כפייתית - OCD,  שממנה סבלה בתיכון חוזרת אליה בדיוק כשהוריה מגיעים לביקור, הם מוטרדים ולוקחים אותה לביקור אצל פסיכולוג.

האנה:
זה לא קרה לי מאז התיכון
פסיכולוג:
ובתיכון זה היה חמור?
האנה:
כן זה היה דיי חמור, ספרתי דברים... כן, זה היה חמור
פסיכולוג:
מה ספרת?
האנה:
כל תחושה בואגינה... הכרחתי את עצמי לראות דברים בלופים של שמונה,
דברים מיניים, דברים רצחניים.
פסיכולוג:
טוב, אז היה לזה ביטוי קלאסי.
האנה:
אה, בסדר, אז אני מניחה שזה קלאסי לאונן 8 או 16 פעמים בלילה, עד שהרגל שלך רועדת ואת בוכה, אז את מנסה לוודא שההורים שלך לא ישמעו אותך אז את בודקת את הדלת שלהם 8 פעמים, ואחר כך את מזיזה את מברשת השיניים שלך 64 פעמים, ואחר כך את מזיזה את מברשת השיניים של אבא שלך 64 פעמים, ואחר כך את עוברת הלוך חזור בין שתי המברשות ומזיזה כל אחת מהם 8 פעמים עד שאת מגיעה ל64 פעמים. ואז את מבינה שגם זה לא גורם לך להרגיש בנוח ופתאום את
קולטת שהשעה שלוש לפנות בוקר ואת מותשת ואת הולכת לבית הספר למחרת בבוקר ואת נראת כמו זומבי.
זה ביטוי קלאסי.
בכל אופן לקחתי תרופות אז....
פסיכולוג:
ועכשיו את לוקחת תרופות?
האנה:
לא
פסיכולוג:
למה לא?
האנה:
כי זה עשה אותי עייפה.
פסיכולוג:
עד כמה עייפה?
האנה:
עייפה מאוד.
פסיכולוג:
ולמה את חושבת שההורים שלך מודאגים כל כך?
האנה:
כי הם חושבים שאני נראת לחוצה
פסיכולוג:
יש לך סיבה להיות לחוצה?
האנה:
לפני חודש נפרדתי מהחבר שלי.
פסיכולוג:
זה הלחיץ אותך?
האנה:
כן, זה היה דיי מלחיץ. הוא התנהג באופן מוזר וממש לא נורמאלי.
הוא עדיין מנסה ליצור איתי קשר. אז...
פסיכולוג:
ואת לא רוצה שהוא יצור איתך קשר?
האנה:
במובן מסויים.
עדיין לא החלטתי אם הוא האדם הכי מקסים בעולם
או הכי נורא וכנראה שכדי שאתרחק קצת עד שאני אחליט.
זה מה שכולם אומרים, אז....
חוץ מזה אני לא חושבת שתבין את הבעיות שלי כי נראה לי שיש לך הרבה
כוח רצון ואתה מחובר לעצמך באופן כללי.
פסיכולוג:
למה את חושבת ככה?
האנה:
אני לא מתכוונת להתחיל להחמיא לך עכשיו...
חתמתי על חוזה לספר. אני לא יודעת אם אמא שלי סיפרה לך על זה,
זה רגע מקצועי שחשוב לי מאוד.
פסיכולוג:
זה ממש ממש מלחיץ... אין פלא שאת....
האנה:
כתבת פעם ספר?
פסיכולוג:
כן
האנה:
ספר מקצועי?
פסיכולוג:
לא
האנה:
זה היה ספר זכרונות?
פסיכולוג:
לא, הוא היה על כלב. בילד ובכלב הביוני שלו.
האנה:
הספר שלך על כלב ביוני?
פסיכולוג:
כן. בכל ספר הוא היה מציל את העולם מאסון.
אני חושב שמכרנו משהו כמו... כן מכרנו 2.5 מליון עותקים.
האנה:
אני אעשה כל מה שתגיד לי לעשות אם תגיד להורים שלי שאני בסדר.
פסיכולוג:
ואת באמת בסדר?