פנים. יום. חדר אוכל בבית משוגעים

קרול:
כדאי שתאכלי.
אכילה היא התנהגות נורמלית.
את חייבת לעשות כל מה שאת יכולה להיראות נורמלית, זה הסיכוי היחיד שיש לך.
קוראים לי קרול דקסטר
איך קוראים לך?

קריסטין:
קריסטין. קריסטין קולינס. (קריסטין טועמת את הדייסה ומגיבה על הטעם המגעיל ודוחה)

קרול:
תסיימי את הכל, אני יודעת שזה קשה, אבל את חייבת לנסות.

קריסטין:
אני לא אהיה פה כל כך הרבה זמן. ברגע שאני יכולה לדבר עם רופא, הם מיד יבינו שזאת טעות נוראית...

קרול:
כן בטח זה תמיד עובד (ביט) שמעתי אותם מדברים, את כאן על "קוד 12" פעילות משטרתית.
הרופאים, הצוות, הם יוצאים מנקודת הנחה שאם המשטרה שלחה אותך לכאן חייבת להיות לזה סיבה טובה.

קריסטין:
אין לזה סיבה טובה, אני שפויה לחלוטין, אסביר להם את זה.

קרול:
כן? איך? ככל שתתאמצי יותר להתנהג בצורה שפויה, ככה תיראי יותר מטורפת.
אם את מחייכת יותר מדי... יש לך אשליות, או שאת מכסה על היסטריה, ואם את לא מחייכת את מדוכאת.
אם את שומרת על ניטרליות, את לוקה בהסתגרות רגשית, וקטטונית בפוטנציה.

קריסטין:
הקדשת לזה הרבה מחשבה

קרול:
כן
את לא קולטת הא? את קוד "12" וגם אני. אנחנו כאן בדיוק מאותן סיבות. (ביט)
שתינו הרגזנו את השוטרים?
(קריסטין יושבת בחזרה בכבדות ומתחילה להבין את העולם יותר מאשר אי-פעם רצתה.)
מה חשבת שאת היחידה כאן?
רואה את הגברת ההיא שם?
הייתה נשואה לשוטר שהרביץ לה כל הזמן.
כשניסתה לספר למישהו על זה, הוא הביא אותה לכאן.
ההיא? המשטרה כיסחה לאחיה את הצורה שברו לו את שתי הידיים... כשניסתה לספר לעיתונים...

קריסטין:
ואת?

קרול:
אני... עובדת בלילות. (קריסטין לא קולטת)
אני מתכוונת, אני עובדת בלילות.מועדוני לילה, מרכז העיר.
(קריסטין מהנהנת בראשה שהיא קלטה)
לקוח אחד הרביץ לי הוא לא היה מוכן להפסיק. אז הגשתי תלונה.
מסתבר שהוא היה שוטר. לפני שהבנתי מה קורה... אני כאן.

קריסטין:
אבל הם לא יכולים לעשות את זה.

קרול:
את צוחקת נכון?
כולם יודעים שנשים הן שבריריות.
הן מלאות רגשות, ללא הגיון, שום דבר לא ''הולך'' שם למעלה.
מדי פעם כשהן אומרות משהו שקצת לא נעים- הן פשוט יצאו מדעתן המזדיינות.
סליחה על השפה.
אם אנחנו מטורפות... אף אחד לא צריך להקשיב לנו.
זתומרת, למי תאמיני את?
לאיזו אישה מטורפת שמנסה להרוס את אמינות המשטרה או לקצין משטרה?
וברגע שהם מכניסים אותנו לכאן, או שאנחנו שותקות ולומדות להתנהג, או שאנחנו לא חוזרות הביתה. (ביט)
או שאנחנו חוזרות הביתה בצורה כזו. (מצביעה על האישה עם מלא צלקות בפנים לאחר הרבה ניתוחים ואדישות מוחלטת על פניה. קריסטין מסובבת את הראשה מן המראה המחריד)
כדאי לסיים את הדייסה, אם את רוצה להראות שפויה עבור הרופאים .ואז אני רוצה לשמוע מה הם מספרים לך. (קריסטין עם תחושת אימה מתחילה לסיים את הדייסה)