קים:
אני גמורה... נשארו מהעוגיות האלה?

רייצ'ל:
התנצלות יפה

קים:
מה?

רייצ'ל:
התנצלות יפה

קים:
הרמתי לכבודך כוסית. ועשיתי תיקון, זה אחד השלבים, זה חשוב.

רייצ'ל:
אני מכירה את השלבים, למדתי אותם באוניברסיטה וביקרתי אותך בכמה בתי חולים אבל אף פעם לא אמרת לי משהו שמתקרב להתנצלות ופתאום בארוחת חתונה שלי לפני כל המוזמנים החלטת לכבד את כולנו בהתפתחות שלך.

קים:
אני רק עכשיו הגעתי הביתה

רייצ'ל:
היי לכולם ולאורחים, רק במקרה ואתם חושבים על משהו אחר למשך 5 דקות כמו, לא יודעת מה, החתונה של אחותי... היי שיחררו אותי לחופשי אני משוחררת! היי מישהו מעוניין בהומור של גמילה? כי אני ממש בסדר עם ההכרה במחלה שלי ועכשיו תראו אותי מתנהגת בחוסר אנוכיות ומתנצלת מעומק לב  בפני אחותי על זה שקצת לא התאמתי לסטנדרטיים שלה

קים:
את כל כך צינית

רייצ'ל:
לדעתי את חושבת שהיות והכול תמיד היה סביב המחלה שלך אז כל השאר יהיה סביב השיקום שלך. זו דעתי.

קים:
לא ידעתי שאת כל כך כועסת, דוקטור

רייצ'ל:
אני לא

קים:
את יודעת, כדאי שתלכי לקבוצת תמיכה או משהו

רייצ'ל:
אני?

קים:
כן, את וכל המשפחה הזאת כולכם חיים בעולם של שיפוטיות ופרנויה וחוסר אמון, אני מרגישה את זה כל הזמן. כל סימן הכי קטן של כפיות טובה או חוסר הערכה, זה כמו ציד מכשפות פה
כדאי שאני אתחיל לקחת סמים שוב. ככה אתם גורמים לי להרגיש. אתם גורמים לי להרגיש חרא
תנסי את לחיות תחת הפיקוח המתמיד של אבא במשך 5 דקות תגידי לי אם זה מצא חן בעינייך
איפה היא? איפה היא? אל תשני פה תשני פה. תאכלי את זה. אני אסיע אותך

רייצ'ל:
אולי את לא מודעת לזה קים, לא, בטח שאת כן,  הדרך היחידה לערב את אבא באיזו שהיא שיחה משמעותית היא להתחיל את השיחה עם השם שלך
שמעת מקים? מה שלום קים? זה מחיה אותו זה מקפיץ אותו למציאות כמו שעון מעורר ואצלך זה עוד יותר גרוע.
אבא, לא תאמין אבל הצ'ק ששלחת לי לא הגיע אליי. ובעל הבית שלי שונא  אותי.
אבא, מישהו יכול לפגוש אותי למטה עם כסף למונית? ולא תאמין אבל איבדתי את הארנק שלי. גנבו לי את הפנקס צ'קים ואני חייבת להגיע לחדר מיון כולם שונאים אותי.

קים:
את יודעת נשמע שיש לך אישיוז משפחתיים מאוד רציניים לעבוד עליהם

רייצ'ל:
את רצינית? הדי-אן-איי של שניכם מחובר דרך משברים

קים:
אוי תסתמי

רייצ'ל:
בשפה פסיכולוגית, נראה ששניכם סובלים מבעיית גבולות חמורה

קים:
דרך אגב, אני לא במשבר לא הייתי במשבר כבר שנה

רייצ'ל:
רק עכשיו יצאת משיקום!

קים:
אלוהים! למה זה כל כך קשה לך להבין? שיקום, משבר.
כדאי שתלמדי מה ההבדל
לא, זה כאילו שאת לא שמחה אלא אם אני במצב נואש.
אין לך מושג מה לעשות איתי אלא אם אני במשבר.

רייצ'ל:
את כל-כך שקועה בסבל שלך

קים:
אני לא... מי מדבר על זה?

רייצ'ל:
הסבל שלך הוא לא הדבר הכי חשוב לכלום

קים:
מי אמר שכן

רייצ'ל:
לי יש חיים. אני לומדת, אני מתחתנת, אני...

קים:
מה?

רייצ'ל:
אני בהריון

קים:
מה? זה כל כך לא הוגן, זה כל כך לא הוגן.
אני לא מאמינה. את לא יכולה לזרוק מידע כזה לתוך שיחה בנושא אחר לגמרי. את פשוט לא יכולה לעשות את זה.

רייצ'ל:
קים, תהיה לך אחיינית...

קים:
אני יודעת, נו, אני מתרגשת בשבילך. אבל את לא יכולה להגיד לי את זה כשאנחנו מדברות ככה... זה לא הוגן...

רייצ'ל:
כן... טוב אני לגמרי מותשת

קים:
אוי נו באמת...

רייצ'ל:
אני עייפה, נראה לי שאני אלך לישון

קים:
את הולכת עכשיו באמצע השיחה הזאת?

רייצ'ל:
כן

קים:
אוקי. Fair enough