פרק 7
יפעת והודיה חברות ושותפות בדירה אבל הדירה שייכת ליפעת.
בפרק הנוכחי שתיהן שרויות במתח.
יפעת מתלבטת אם לספר לנתי שהיא אוהבת אותו, הודיה מתלבטת אם לספר לחבר החילוני שלה, אברי, שהיא דתייה. בסצנה שלפנינו, שמתרחשת ביום שישי אחרי כניסת השבת, הן פורקות את המתח הזה אחת על השנייה.

יפעת: (צועקת מהמבטח)
שיט! אני לא מאמינה, לא כיבית את האור במקרר

הודיה:
אופס
(הודיה קמה ונכנסת למטבח, יפעת עומדת שם ליד המקרר הפתוח, האור דולק בפנים)

יפעת:
מה כבר ביקשתי ממך?

הודיה:
מצטערת, שכחתי, קורה...

יפעת: (נסערת, עצבנית אבל בקול שקט)
עכשיו אי אפשר לפתוח ולסגור את הדלת...

הודיה:
בסדר, נו...

יפעת:
זה לא נו... עכשיו אני אצטרך להוציא את כל האוכל של מחר
וגם את הקוגל... והוא בטוח יתקלקל.

הודיה:
הגזמת... לילה אחד בדירה הקרה הזאת, לא יקרה לקוגל שלך כלום...

יפעת:
ממתי את מבינה בבישול? פעם בישלת משהו בחיים שלך?

הודיה:
אולי די עם הדרמה, אפשר לשים את זה אצל הבנים

יפעת:
אני לא רוצה לשים את זה אצל הבנים!
(הודיה הולכת עצבנית למקרר ומכבה את האור)

הודיה:
הנה... עכשיו הכל הסתדר.

יפעת:
מה את חושבת שאת עושה?

הודיה:
מסדרת לך את המקרר... שתוכלי להוציא את הקוגל ולהתחתן.

יפעת:
אז עכשיו את גם מחללת פה שבת? את לא יכולה לעשות מה שבא לך

הודיה:
באמת?

יפעת:
אני לא מוכנה שיהיה חילול שבת בבית, זה הבית שלי! יש כאן כללים ואם זה לא מתאים לך...

הודיה:
מה? תגרשי אותי?

יפעת: כן. את תלכי ותחפשי דירה שכן מתאימה לך

הודיה:
אני באמת אחפש

יפעת:
כבר ביום ראשון

הודיה:
לא! כבר עכשיו!