לנשק את נינה
נינה: אפרת? סליחה?...אפרת.
אפרת: או היי!! היי, חיפשתי... לא מצאתי אותך...אבל הנה את, נינה. היי.
נינה: כן. היי, נעים מאוד.
אפרת: אני מצטערת שאחרתי. אני תמיד מאחרת, זה נורא...
נינה: שטויות, הכל טוב. בואי שבי.
אפרת: חיכית לי הרבה? אני מקווה שלא.
נינה: לא. טוב היה איזה רגע שחשבתי שאת לא הולכת להגיע.
אפרת: כן אה...אהה...נינה, נינה נכון? וואי, תקשיבי, הייתי צריכה להגיד לך משהו בטלפון, ולא עשיתי את זה. ואני מצטערת שלא אמרתי כלום, אבל אני ממש צריכה שתדעי שזה לא בדיוק אני.
נינה: זה לא?
אפרת: ממש לא. יודעת מה? סליחה שהטרחתי אותך...
נינה: רגע, זה לא את או שזה לא בדיוק את?
אפרת: גם וגם. שניהם.
נינה: אז, למה ...
אפרת: בדיוק, נכון...תראי בזמן האחרון - ניסיתי קצת לצאת מעצמי ולהיות משהו שהוא לא אני, אבל האמת היא שאני עדיין אני. מבינה?
נינה: מבינה. טוב, תראי אנחנו לא חייבות לעשות מזה אישיו...אפשר סתם לעשות איזה דרינק.
אפרת: כן...לא. לא נראה לי.
נינה: נו מה יש לך, תרגעי, את לא רוצה להגיע ככה לארוחת ערב שלך, נכון?
אפרת: המה? אההה כן ארוחת הערב...נכון.
נינה: נראה לי קצת יין אדום לא יזיק. את באדומים נכון?
אפרת: תראי, נינה, את נראית מאוד נחמדה. אני פשוט אני עשיתי טעות. אני חייבת לזוז.
נינה (מפילה את הארנק שלה): אופס!
אפרת: אוי. (נינה מנסה להתכופף אבל היא עושה קולות של תפוס לה הגב, אפרת מרימה בשבילה את הארנק)
אפרת: את בסדר? נינה: כן, תודה, פספסתי את השיעור יוגה שהיה אמור להיות לי בבוקר, אז אני לא הכי...
אפרת: מה את עושה יוגה קבוע? מה את אומרת...איזה יופי.
נינה: כן..כן...כל יום אשכרה. זה ...מחזק את הcenter של הגוף ובכלל, ממלא באנרגיה, משאיר אותי... בכושר. עד כמה שאפשר.
אפרת: כן, שמעתי שזה עושה את כל זה.
נינה: ניסית פעם?
אפרת: לא לא לא...לא נראה לי שהייתי מצליחה לשבת בשקט ולנשום למשך כל כך הרבה זמן, זה מכניס אותי לפאניקה אני לא יכולה.
נינה: אז איך את שומרת על כושר?
אפרת: הולכת, רצה, דברים בסיסיים. חשוב לי להיות בתנועה. אני מרגישה שכל עוד אני בתנועה, אני מוגנת.
נינה: מה את עושה כשאת ישנה?
אפרת: אני לא. השינה שלי לא מאוד טובה.
נינה: אוי, מצטערת לשמוע..ממתי זה ככה?
אפרת: מלידה.
נינה: טוב, תקשיבי, אם תשני אי פעם את דעתך בנוגע ליוגה אני ממש אשמח להמליץ
אפרת: כן לא, לא חושבת, לא נראה לי.
נינה: את לא חייבת להחליט עכשיו. תחשבי על זה...
אפרת: אוקי...אני אחשוב על זה. (מסתכלת בפלאפון) וואו אני לא אצליח להשיג מונית עם העומס הזה.
נינה: אז דרינק? אחד.
אפרת: אוקי אחד. יש לי 20 דקות אולי.
נינה: סיפרת לי בטלפון על העודד הזה. מה זה היה ממש רציני לא? אם הוא הציע נישואים והכל...
אפרת: לא לא לא...ז׳תומרת, לא, זה היה. זה היה רציני.
נינה: וואללה. ומה קרה?
אפרת: זה...זה פשוט לא היה מדוייק. הוא...הוא לא הצחיק אותי. מבינה?
נינה: אוי. מבאס.
אפרת: נראה לי שזה היה הדיל ברייקר. הוא גם לא היה חכם. או פשוט לא מצחיק. או לא חכם ולא מצחיק. או חכם אבל מצחיק בקטע לא מצחיק, מבינה? מן כזה מצחיק אבל דביל? או מצחיק אבל מביך...ז׳תומרת לא מצחיק/מתוחכם או מצחיק/אירוני, או מצחיק/כריזמטי...את יודעת איך זה...בהתחלה הם נראים חכמים, ואז את קולטת שהם ממש לא, וזה מצחיק, אבל בקטע טראגי ולא בקטע מצחיק. ואז! אם חכמים מהסוג הנכון, וגם מצחיקים מהסוג הנכון, אז- בדר״כ הם... סוג של...
נינה: מכוערים.
אפרת: מכוערים אה? ממש אבל. סורי, נכון? קצת. זה נורא שאנחנו אומרות את זה?
נינה: לא. כיעור לא עושה לך את זה. זה בסדר. אני אוהבת דווקא.
אפרת: באמת?
נינה: כל עוד זה כיעור סקסי.
אפרת: כיעור סקסי?...אני לא...תגדירי.
נינה: להגדיר. איך אני אגדיר... אי אפשר ממש, זה פשוט מה שזה. כיעור סקסי.
אפרת: אוקי... אבל, אוקי, תוכלי אולי...אולי לתת לי דוגמא? איזה סלב?...
נינה: תני לי רגע אני אחשוב, אני אגיד לך.
אפרת: נגיד זאתי מסיפורה של שפחה?
נינה: כן...זה בכיוון. יוסי מרשק. הוא נגיד לגמרי זה.
אפרת: אה.
נינה: קובי פראג׳. או! גורי אלפי....ששון גבאי - מכוער מכוער...אבל סקסי.
אפרת: הבנתי אותך...אוקי. אז, רגע, שאני אבין..את..לא...כאילו...ניסית אה..כאילו את גם יוצאת עם גברים?
נינה: ברור
אפרת: אה, יופי.
נינה: מה יופי?
אפרת: לא זה יופי!, אני פשוט בסוג של הקלה כזה..אני אני אני..סורי הייתי בטוחה, פשוט חשבתי שאת...
נינה: אני גם.
אפרת: את גם.
נינה: כן. אני פשוט נמשכת למה שסקסי בעייני.
אפרת: אה הא...אוקי...אוקי...
נינה: טוב רוצה להזמין גט טקסי?
אפרת: מה?
נינה: כבר 10:8 ,את לא מאחרת ל...
אפרת: אה! לא.
נינה: מה לא?
אפרת: אין לי ארוחת ערב. שיקרתי.
נינה: אבל חשבתי... אני מכירה אחלה של מקום תאילנדי.
אפרת: אוקי.