כאן גרים בכיף

כאן גרים בכיף (עונה 1 פרק 11)
קומי. 2 נשים. ענת ושלי אחיות.

שלי: לא אני לא מבינה איך יכולתי לצאת כזאת סתומה.

ענת: את באמת סתומה.
 לא כי את כל הזמן יוצאת עם אנשים סתומים בראש או נשואים פלוס.

שלי: הוא לא אמר לי שהוא נשוי המניאק

ענת: שאלת?

שלי: לא

ענת: די שלי נו באמת, תמצאי לך כבר מישהו נורמאלי

שלי: איזה נורמאלי איפה איפה הם נכחדו הנורמאליים. עוד שניה הביציות שלי נכחדות מחוסר שימוש ואני אמות רווקה זקנה כמו דודה לאה.

ענת: מה פתאום?? מה פתאום!! השתגעת? דודה לאה היית אישה רעה, מכוערת , גמדה עם שפם. את יפה את מקסימה, את מוכשרת, את מורידה את השפם.

שלי: נכון…
אבל למה החיים שלי כאלה דפוקים ומשעממים?

ענת: החיים שלך לא דפוקים ומשעממים. אם כבר, החיים שלי דפוקים ומשעממים.

שלי: מה פתאום החיים שלך לא דפוקים ומשעממים, איפה אני.. הלוואי עליי אני מקנאה בך

ענת: לא את לא

שלי: כן אני כן

ענת: לא

שלי: כן, כן, כן . גם אני רוצה בית ומשפחה וילדים כמו שיש לך זה הכל. בנתיים הזמן עובר ואני חייה חיים עלובים.

ענת: אוי , די, נו באמת החיים שלך לא עלובים שלי. מה את עושה היום למשל?

שלי: היום?

(ענת מהנהנת)

שלי: היום...סתם מה אני עושה היום… אני יודעת אני הולכת לעשות זריקות בשביל הנסיעה לסין.

ענת: באסה…

שלי: אח"כ אני הולכת לחדש של טרנטינו עם גליה..

ענת: אוף..

שלי: ובלילה מכריחים אותי ללכת לאיזה פתיחה משעממת של איזה מועדון בנמל כי רוצים להכיר לי איזה הייטקיסט זקן בן 50  שבטח אם יש לו כסף, יש לו גם כרס.
(מסתכלת בטלפון) אוי שיט, שכחתי.. המסאז׳. איזה באסה

ענת: לגמרי..

שלי: מה את עושה היום?

ענת: אני? היום? כלים. כביסה. היום אני אחליף מצעים גם, אממ, אחרי זה.. לא יודעת בערב נעשה ארוחת ערב, אני אריב עם הילדים על שיעורים ואז אני שוב..שוב אעשה כלים.
החיים שלי עלובים שלי.

שלי: לא, די די תפסיקי החיים שלך לא עלובים, רוצה לבוא איתי למסיבה בנמל?

ענת: מה? בנמל?

שלי: כן

ענת: תגידי מה אני בעונש? תודה לאל שאני נשואה ויש לי ילדים ואני פטורה מהזוועות האלה.

שלי: לא החיים שלי עלובים, לא אני אגמור כמו דודה לאה אני יודעת את זה גלמודה ובודדה

ענת: טוב די, שלי די. החיים שלך עלובים, החיים שלי עלובים - לא מדברים על זה יותר.

שלי: אוקי

ענת: בואי פשוט נשנה נושא סבבה?

שלי: אוקי אוקי סבבה