האחיות המוצלחות שלי
קארן: והוו! מסיבת הפתעה לאמיצה שהתפטרה היום! שתזכי לעבודה הבאה! כל הכבוד מאמי שלי
אורית: תודה
קארן: איך אני גאה בך
אורית: תודה מאמי... אני... בסוף זה לא קרה. אבל- קיבלתי להיות רכזת מגמה. אז אפשר לעשות מסיבה מזה! שאזכה לשנה הבאה
קארן: את רצינית שלא התפטרת?
אורית: כן, חשבתי על זה שוב, והבנתי שהרבה יותר נכון לשנות מתוך המערכת. תראי, בסוף ברור שהכי קל לבוא ולהגיד לחנך וזה, אבל מה זה לחנך? לחנך לא אומר שום דבר. ואת יודעת הקטע עם החזיות הבנתי שזה פתאום קטן. אוקיי ביג דיל, אז בלי לראות חזיות.
קארן שותקת.
מה? את חושבת שאני פחדנית? כי זה לא פחדנות זה פשוט הכי הגיוני. את יודעת, לפחות עד סוף השנה אני יכולה להמשיך לעבוד אז למה להתפטר עכשיו? וגם את יודעת מה הרגשתי פתאום שזה צעד כזה אימפולסיבי כאילו את יודעת מה, כן, וגם אני צריכה את המשכורת, כן, זה הכימגניב כאילו ללכת עם הלב ולהפסיק לסבול, אבל את יודעת יש מציאות בסוף, נכון?
קארן: כן
אורית: מה כן? מה את חושבת אבל? את לא אומרת
קארן: אין לי מה להגיד לך, באמת, אני אמרתי לך כבר מיליון פעם מה אני חושבת
אורית: אוי נו קארן, את לא נעלבת לי עכשיו שלא התפטרתי, נכון?
קארן: אני? אני נראת לך נעלבת?
אורית: בטח שאת נראת נעלבת! מה זה לא נעלבת, את נראת מאוד נעלבת. אני לא מבינה גם למה את לוקחת את זה עליך, כאילו מה זה קשור אליך אישית שאני לא התפטרתי?
קארן: (מרימה את הספה) תני לי קונטרה
אורית: נו תגידי מה שרצית להגיד!
קארן: הכל סבבה, הכל מעולה! תישארי בעבודה שלך, תישארי בארון, תישארי בכל מה שמבאס אותך בחיים האלה
אורית: (נכנסת לה בדברים) אני לא מאמינה שאמרת את הדבר הזה שוב פעם עם הארון. אני פשוט לא מאמינה שאמרת ארון. מה הקשר? מה הקשר? די כבר! אני מי שאני ואני לא לסבית וזה לא מפריע ליחסים בינינו.
קארן: זה כן
אורית: זה מפריע כי את לא יכולה להשתחרר מהדבר המטומטם הזה. אני איתך בסדר? אני איתך. אז יכול ליהיות שאני צריכה דקה או רגע כדי לדבר על זה או להצהיר על זה, אבל אני הכי איתך. זהו, אני לא אומרת שאני לסבית. למה את לא יכולה לראות מעבר לזה?
קארן: אני כן יכולה
אורית: לא את לא יכולה, כי את רק רואה לסבית את לא רואה אותי. את כל הזמן רוצה לשנות אותי ואת יודעת מה? נראה לי שלא בא לי על זה יותר.
קארן: אם לא בא לך על זה יותר אז את באמת מוזמנת לקום וללכת את לא חייבת להישאר. אולי את באמת לא לסבית.
אורית: נכון.