משוגעת

מחזה: משוגעת
כתיבה: יעלי רונן
הוסיפה למאגר: רותם גבאי

(יושבות מעשנות גוינט)
טומי:
קחי עוד שכטה אבל תחזיקי הרבה זמן בפנים... תגידי איך ניסית?

איה:
מה?

טומי:
להתאבד, ניסית להתאבד לא?

איה:
כן, לקחתי כדורים וחתכתי.

טומי:
לא נחשב.

איה:
מה לא נחשב?

טומי:
כדורים זה לכוסיות שרוצות שימצאו אותן ויקנו להן אוטו, זה לא באמת לרצות למות.

איה:
אני באמת רציתי למות.

טומי:
לא, אני ראיתי אנשים שרוצים למות. אין לך את זה.

איה :
את לא יודעת על מה את מדברת. הייתה לי המשפחה הכי יפה בעולם פעם עד שאבא שלי המניאק הזה החליט שהוא פשוט בורח והשאיר אותנו עם כל החרא, ואז התחלתי לחתוך, קיוויתי שאולי לזה היא תשים לב .
למה מה את עשית ?

טומי:
אני... קפצתי מההלכה לאיילון ,מהגשר.

איה:
אין מצב .

טומי:
באימא שלי. התרסק לי האגן ויש לי טונה פלטינות ברגליים. אני כולי חשמלית ושמי תשוקה.

איה:
אין מצב שעשית את זה ואת עדיין כאן.

טומי:
עובדה, אלוהים רצה להאכיל אותי את כל הזין לפני שהוא ייתן לי ללכת .
אני תכף שוב חותכת מפה אבל הפעם נמאס לי מת"א הפעם ישר לנוי יורק. לעבוד שם בדוגמנות. יש לי מלא פוטנציאל אנשים נופלים ממני...
הייתי יכולה להיות גם מלכת יופי אבל זה למושפלות.
מה את אומרת את באה? יש לך פוטניצאל. רק חייבים לעשות משהו עם השיער שלך...
תגידי מה היה עם אמא שלך?

איה:
היא הייתה פה שוב...

טומי:
חשבתי שאמרת לה לא לבוא. מה עכשיו?

איה:
זה שאמרתי לה לא לבוא לא אומר שהיא באמת לא באה, היא תמיד צצה בזמן ובמקום הלא נכון.
היא תפסה אותי ואמרה לי שעד לפני שנתיים אבא שלי היה שולח לי מכתבים במשך חצי שנה וניסה ליצור איתי קשר והיא פשוט הסתירה את זה ממני.

טומי:
איזה בת זונה, קראת את המכתבים?

איה:
כן, כל מכתב שקראתי נקרע לי הלב, אני מרגישה שאני מתה מבפנים.
אני כ"כ מתגעגעת אליו. כל מה שאני רוצה זה שיבואו וינפצו לי את הגולגולת, שיחנקו אותי, שיחתכו אותי לאלף חתיכות ויזרקו אותי לים.
כואב לי! כואב לי! ואין לי שום דרך להרוג את הכאב הזה. הדרך היחידה שהכאב הזה ימות הוא אם אני ימות.

טומי:
די! די! קומי איה, קומי הולכים.

איה:
מה את עושה?

טומי:
אנחנו עפות מכאן .

איה:
זה בסדר אני יירגע... יהיה בסדר.

טומי:
לא זה לא רק זה, שמעתי שרוצים לשלוח אותי לשער מנשה.
הם יקשרו אותי שם 14 שעות רק כדי לראות אותי מחרבנת על עצמי, חארות.
קומי ותתלבשי, אנחנו הולכות.

איה:
טוב, אבל לאן?

טומי:
לניו-יורק, אמרתי לך. נלך לניו-יורק.

איה:
מה ניו-יורק? אין לנו כסף.

טומי:
מה את גנובה? נעשה עצירה של חמישה ימים בשער מנשה...לת"א, נעשה עצירה בת"א,נעשה קצת כסף ועפנו מפה.

איה:
מה? איך?

טומי:
מה את לא סומכת עלי? לא דאגתי לך עד עכשיו? תתלבשי כבר. בני זונות.
מותר לקשור רק 4 שעות, ידעת שמותר לקשור רק 4 שעות?

איה:
מה זה שער מנשה?

טומי:
זה הביוב של החולי נפש ,אם את מתיישבת בתוך האסלה, וסוגרים עלייך את
המכסה ומורידים עליך את המים את מגיעה לשער מנשה.
כמה כסף יש לך?

איה:
150, משהו כזה.

טומי:
מה זה? על מה בזבזת? טוב לא נורא נסתדר. יאללה בואי.

איה:
רגע איפה נישן?

טומי:
מה פתאום לישון אחותי? אנחנו הולכות לחגוג, תזכרי מה אמרתי לך.
עד סוף השבוע את, אני וקייט מוס מדגמנות וורסצ'קה בניו-יורק.