היומן

אלי

אתה זוכר שבאתי לכאן בפעם הראשונה שסיפרת לי על המקום הזה?
הגעתי הביתה מאוחר באותו ערב, וההורים שלי כעסו כשהגעתי.
אני עדיין יכולה לדמיין את אבא שלי עומד בסלון, אמא שלי על הספה, בוהה ישר קדימה. אני נשבעת, הם נראו כאילו בן משפחה מת.
זאת היתה הפעם הראשונה שהם ידעו שאני רצינית בקשר אליך, ואמא שלי שוחחה איתי מאוחר יותר באותו לילה. היא אמרה לי, "לפעמים, העתיד שלנו מוכתב על ידי מי שאנחנו, לא מה שאנחנו רוצים."
ואני יודעת שזה היה לא בסדר מבחינתה לשמור על המכתבים שלך ממני, היא ניסתה להגן על הרגשות שלי, והיא בטח חשבה שהדרך הטובה ביותר לעשות זאת היא להסתיר את המכתבים ששלחת.
לא שזה משנה, עכשיו שיש לי את לון.
הוא יפה, מקסים, מצליח. הוא אדיב אלי, הוא מצחיק אותי, ואני יודעת שהוא אוהב אותי בדרך המיוחדת שלו ...
אבל תמיד יהיה משהו חסר במערכת היחסים שלנו - סוג האהבה שהיה לנו באותו קיץ.
לפני כל כך הרבה זמן, הינו רק ילדים אבל באמת אהבנו . אתה ואני ..זה היה אמיתי נכון?