מטומטמת- עונה 3 פרק 2 
החוקרת- עדה שוחט

נשימה.
קראתי איזה מאמר לפני כמה ימים על וינסטון צ'ר'ציל, הכלבה השחורה.
ככה הוא.. ככה הוא היה קורא למחלה שלו : " הכלבה השחורה שלי"
הוא התייחס שם לדיכאון שלו.
אני לא בדיכאון אבל זה לא רלוונטי, אני מדברת על התחושה שהוא דיבר עליה.
על הכלבה השחורה הזאת שהיא תמיד איתך
כל החיים היא קשורה אליך ברצועה ואתה סוחב אותה איתך לכל מקום.
כרגע, היא משותללת לי הכלבה. היא כאילו.. ננעלת על משהו על איזה רעיון או..
ואני ממש יכולה להרגיש איך היא סוגרת עליו את ה.. את הלסתות הארורות שלה.
ואני יודעת אני יודעת שעכשיו חודשים היא תטלטל אותו ברחבי הנשמה שלי,
היא תטלטל אותו ותפזר אותו בכל רחבי הנשמה שלי.
עד שלא יישאר כלום.
זה לא כאילו.. עכשיו "אישה בורחת מבשורה" חלילה... אבל, כאילו יש לי תחושה ספציפית לגבי החג הזה ש.. משהו רע הולך לקרות. משהו הולך להשתבש.
בגלל זה אני מנסה להעסיק את עצמי בכל מיני דברים , אפילו בשטויות כי אני יודעת שאם אני רק אעצור לרגע ואחשוב, אז.. אז..
אז לא טוב.. יהיה לא טוב.