מונולוג מתוך הסדרה "פליבג"
עונה 2 פרק 4:

שיקרתי. לך.
לגבי ההפלה. רק כיסיתי על אחותי שבאמת עברה את ההפלה.
כי בעלה לא ידע שהיא בהיריון, וזה פשוט..
וגנבתי דברים. ועשיתי המון סקס מחוץ לנישואים.
ופעם-פעמיים בתוך נישואים של מישהו אחר.
והייתה נגיעה של מעשה סדום.
הייתה הרבה אוננות,
קצת אלימות, וכמובן אין סוף חילול השם.
ו...
ו...אני
אני לא יכולה
מפחדת.
לשכוח דברים.
אנשים.
לשכוח אנשים.
ואני מתביישת בלא לדעת מה אני..
לא, אני יודעת מה אני רוצה.
אני יודעת בדיוק מה אני רוצה עכשיו.
זה רע.
אני רוצה שמישהו יגיד לי מה ללבוש בבוקר.
לא, אני רוצה מישהו שיגיד לי מה ללבוש בכל בוקר.
אני רוצה מישהו שיגיד לי מה לאכול, מה לאהוב, מה לשנוא, על מה לזעום, למה להקשיב, איזו להקה לאהוב, למה לקנות כרטיסים, על מה להתבדח, על מה לא
להתבדח.
אני רוצה מישהו שיגיד לי במה להאמין, למי להצביע ואת מי לאהוב, ואיך...להגיד לו.
נראה לי שאני פשוט רוצה מישהו שיגיד לי...
איך לחיות את חיי, כומר, כי עד עכשיו, אני חושבת שטעיתי.
ואני יודעת שבגלל זה אנשים רוצים אנשים כמוך בחיים שלהם.
כי אתה פשוט אומר להם איך לעשות את זה.
אתה פשוט אומר להם מה לעשות,
ומה הם יקבלו בסוף.
אפילו שאני לא מאמינה לבולשיט שלך,
ואני יודעת שמדעית, שום דבר שאני עושה לא ישנה בסוף בכל מקרה,
אני עדיין מפחדת. למה אני עדיין מפחדת?
אז פשוט תגיד לי מה לעשות.
פשוט תגיד לי כבר מה לעשות, כומר.