יונה

סרט:  יונה
במאי: ניר ברגמן
רקע: יונה מאושפזת בבית חולים פסיכיאטרי וכותבת מכתב לעמוס.חיבור של שני מכתבים.
הוסיפה למאגר: יסמין דוד

(יונה אשפזה את עצמה להסתכלות.)
יונה:
עמוס שלומות, איך בלונדון?
אני מקווה שקר לך.
אשפזתי את עצמי להסתכל בטלויזיה. לפי המובטח זה לשבוע בלבד, אבל נמשך כבר יותר למה שלא יודעים מה יש לי.
במרפאה הוגדרתי כסכיזופרן פרנואיד אבל דוקטור לוריא, מנהל מחלקה, לא מתרשם ולא נותן לי כדורים להירגע.
קיבלתי חדר עבודה נהדר. גדול קצת יותר מתא נזירים. יש כאן אפילו כיור. התהודה בחר עצומה.
בהתחלה נבהלתי כשהתחלתי לכתוב.
כשכל אות מהדהדת מרגישים המון אחריות בקשר לנכתב. בצהריים מכריחים את כולם לרדת לריפוי בעיסוק, חוץ ממני. עוד פעם הדוקטור המבין.
אתה שם לב בטח שאני אומרת את זה בטרוניה, למה שאני בטריטוריה אבל החוקים לא חלים עליי.
כולם כאן סלחנים. כשאנשים סלחנים אי אפשר לעשות כלום.
מוקד ביקר השבוע. עברנו על השירים החדשים. הוא כמעט לא ערך אותם, להפתעתי. אבל כשאני שואלת מתי כבר יצא הספר הוא ממתן ומעכב. מוציא מן הדעת. בחרתי כבר שם, אבל אני לא אגלה לך.
שלא יתקלקל לי.
היה מצחיק כיוון שסיפרתי לו שאת הקפה הכינה גילה ריקלין. גילה הרעילה את בעלה.
מסתבר שמוקד דחה בזמנו ספר שלה והוא נעלם בין רגע.
בכל זאת, יפה שבא. מלבדו אני לא מעוניינת בביקורים. קשה לזכות לראות בהתפרקותי. לך אולי הייתי מרשה אבל במילא לא היית בא.